תרגומי התנ"ך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למערב אפריקה
שורה 20:
אונקלוס בדרך־כלל נאמן לנוסח המקראי, והתרגום לרוב הוא מילולי בצורת [[פרוזה]]. נדיר למצוא אצל אונקלוס מדרשים, אך ב[[שירה מקראית]] מתרגם אונקלוס באמצעות [[מדרש]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. לעיתים רחוקות ניתן להבחין בהשפעה של ה[[הלכה]] על אונקלוס (בעיקר בעקבות שיטתו ההלכתית של [[רבי עקיבא]]). מאפיין נוסף שלו הוא [[שלילת הגשמות]] (מיזאנתרומורפיזם), כגון בפועל 'ירד' לגבי ה', המתורגם 'אתגלי' (=התגלה).
 
במשך הדורות נכתבו לתרגום אונקלוס פירושים רבים, המסבירים את החריגות בתרגום ואת כוונתו במקרים מיוחדים. ביניהם: "פתשגן" או "יא"ר"{{הערה|הכינוי "יא"ר" הומצא על ידי [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]] שכן כך הוא פיענח (בטעות) את שנת כתב היד, ובאותו זמן טרם מצא את שמו המקורי – "פתשגן".}}, ביאור של פרשן קדום – כנראה רבי [[עזריאל דאיינה]] (מגדולי איטליה, נפטר בשנת [[1536]]-[[ה'רצ"ו]]) או של בנו ר' יעקב; "[http://www.hebrewbooks.org/20619 אוהב גר]", שנכתב על ידי ([[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]]); "נתינה לגר" שכתב ר' [[נתן מרקוס אדלר|נתן אדלר]]; "[http://www.hebrewbooks.org/21004 נפש הגר]" של ר' מרדכי לווענשטיין; ביאורי אונקלוס של ר' שמשון ברוך שעפטעל; "יין הטוב" על התרגומים. כן נתחברו לו גם [[מילון|מילונים]], מילון ארמי־עברי שהוציא [[עזרא ציון מלמד|ע"צ מלמד]], ומילון ארמי־אנגלי שהוציא יסטרוב (Jastrow).
 
תרגום אונקלוס קיים רק לחמישה חומשי התורה, וב[[נביאים]] משלים אותו במהדורות המסורתיות "[[תרגום המיוחס ליונתן|תרגום יונתן]]".