שמואל טשרנוביץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: בזל |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
בזמן [[המהפכה הרוסית 1917|המהפכה הרוסית]] עבר להתגורר ב[[אומסק]] שב[[סיביר]] ועסק שם ב[[מסחר]], מאחר שהעיתונות העברית נסגרה על ידי הממשלה הצארית. כן עבד שם בוועד העזרה לפליטים. לאחר המהפכה חזר ל[[מוסקבה]], השתתף בעריכת השבועון "[[העם (רוסיה)|העם]]" ופרסם בו סדרת מאמרים על מצב ה[[פליט]]ים היהודים מחוץ ל[[תחום המושב]]; כשהפך העיתון ב-[[1917]] ליומון, היה טשרנוביץ לעורכו. אחרי סגירת העיתון על ידי השלטונות עבר ל[[קייב]], וערך שם את ה[[ביטאון]] הציוני "דאס אידישע פאלק" ([[יידיש]]: "העם היהודי").
[[קובץ:קבוצת סופרים בקונגרס הציוני באזל 1927. מימין לשמאל- 1- זלמן שניאור 3. מנחם אוס-PHZPR-1256500.png|ימין|ממוזער|שמואל טשרנוביץ (רביעי מימין) יחד עם קבוצת סופרים ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני]] בבזל, 1927.]]
בשנת [[תרפ"א]] עבר טשרנוביץ ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], ובראשית שנת [[תרפ"ב]] ([[1921]]), אחרי [[הקונגרס הציוני]] ה-12, [[העלייה השלישית|עלה]] ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|עליית המשפחה מתועדת בספרו של בנו יעקב "שחרית של אתמול".}} ל[[מושבה]] [[בית-גן]] שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]] (שלימים הסתפחה למושבה [[יבנאל]]). ב-[[1925]] עברה המשפחה ל[[תל אביב]]. טשרנוביץ היה חבר מערכת "[[הארץ]]", ונתמנה למזכיר [[הוועד הלאומי]]. בנוסף היה פעיל בארגון [[כנסת ישראל (ארגון)|כנסת ישראל]] ובכתיבת חוקתה. הוא יצא בשליחות [[קרן היסוד]] ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], [[ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטא]] ו[[לטביה]], ולאחר מכן עבד ב[[הקרן הקיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]].
טשרנוביץ היה ממייסדי [[אגודת הסופרים]], השבועון "[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]" ו[[אהל שם (מפעל תרבות)|אהל שם]]. גם ב[[תל אביב]] היה ביתם של משפחת טשרנוביץ מוקד למפגשי סופרים ואנשי רוח.
| |||