קלאופטרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאגן הים התיכון
מ הוספת קישור לצפון אפריקה
שורה 91:
 
===ברומא===
בקיץ של שנת 46 לפנה"ס הפליגה קלאופטרה ל[[רומא]] כדי להיות בחברתו של קיסר, וגם רצתה לזכות בברית כתובה עם [[הרפובליקה הרומית]]. היא צירפה לפמליה גם את תלמי הארבעה עשר ואת בנה. באותה עת שהה קיסר ברומא, לאחר שהביס את צבאות תומכי הסנאט בצפוןב[[צפון אפריקה]] באביב אותה שנה. הייתה זו הפעם הראשונה שקיסר ראה את בנו, קיסריון. בתקופת שהותה ברומא התגוררה קלאופטרה בביתו של קיסר (למרות היותו נשוי לאישה רומית) מעבר ל[[טיבר]], שהיה מחוץ לתחום המקודש של העיר רומא (ה[[פומריום]] Pomerium). אירוח כזה של שליטים זרים היה חלק מהמסורת הפוליטית ברומא, כפי שתלמי השנים עשר התארח בביתו של פומפיוס כעשר שנים קודם לכן. בין 21 בספטמבר ו-2 באוקטובר שנת 46 לפנה"ס, ערך קיסר ארבעה [[טריומף (מצעד ניצחון)|מצעדי ניצחון]]. מצעד הניצחון השני הוענק לו עבור ניצחונו במערכה במצרים. בין השבויים במצעד זה הייתה גם ארסינואי, שנשלחה לאחר מכן לגלות במקדש של [[ארטמיס]] ב[[אפסוס]] שב[[אסיה הקטנה]]. קיסר לא חי ביחד עם קלאופטרה בווילה. הקשר האינטימי ביניהם נמשך, אך הוא לא שמר על נאמנות לה. הוא היה עסוק מאוד במימוש תוכניותיו ובהשלמת השתלטותו על כל שטחי האימפריה הרומית, שחלקם נשלטו עדיין בידי תומכי הסנאט. בעת היותו באפריקה ניהל קיסר פרשת אהבים גם עם אונואה (Eunoe), אשתו של [[בוגוד]] מלך [[מאוריטניה]].{{הערה|Adrian Goldsworthy, '''Antony and Cleopatra''', Yale University Press, 2010, p. 396-397|שמאל=כן}} במהלך שהותה ברומא בשנת 46 לפנה"ס הצליחה קלאופטרה, בעזרתו של קיסר, להשיג את מטרותיה העיקריות. היא ותלמי קיבלו הכרה הרשמית של ה[[סנאט רומי|סנאט הרומאי]] כשליטים של מצרים, ובנוסף הם קיבלו את התואר "בני ברית וידידים של העם הרומי".{{הערה|שם=גולן2}}
 
בנובמבר 46 לפנה"ס יצא קיסר לספרד כדי להכניע את כוחות תומכי הסנאט (ה"פומפיאניים") בשטח זה, במסגרת מלחמת האזרחים שעדיין לא הסתיימה. גולדסוורת'י טוען שקלאופטרה ופמלייתה חזרו למצרים בסמוך ליציאת קיסר לספרד. לטענתו אין מקורות התומכים בהשערה שהיא נשארה ברומא במשך שנה וחצי בהמתנה לשובו של קיסר, ולא סביר שהשאירה את מצרים ללא נוכחותה למשך פרק זמן ארוך כל כך.{{הערה|Adrian Goldsworthy, '''Antony and Cleopatra''', Yale University Press, 2010, p. 400|שמאל=כן}} קלאופטרה, קיסריון וכנראה גם תלמי הארבעה עשר יצאו שוב לרומא בסוף 45 או בתחילת 44 לפנה"ס,{{הערה|Duane W. Roller''', Cleopatra: A Biography''', p. 19|שמאל=כן}} והשתכנו שוב בווילה של קיסר מעבר ל[[טיבר]]. התנהלות זו נראתה לאזרחי רומא כגינונים של מלך הלניסטי.{{הערה|Adrian Goldsworthy, '''Antony and Cleopatra''', Yale University Press, 2010, p. 413|שמאל=כן}} אולם לקיסר לא הייתה כוונה להכיר בקיסריון כיורשו. לאחר חזרתו ממסע המלחמה בספרד כתב קיסר צוואה חדשה, שבה קבע את [[אוקטביאנוס]] כבנו המאומץ וכיורשו, ולא הזכיר כלל את קיסריון.