ישיבת נובהרדוק – הבדלי גרסאות

ב-[[1908]] עם פטירת הרב אפשטיין נתעוררה מחלוקת על יורשו כרב העיר. כדי לא ליטול בה חלק ולא לבטל את תלמידיו מ[[לימוד תורה]] העביר ראש הישיבה 2/3 מישיבתו ל[[ז'יטל]], אך כששככה המחלוקת הישיבה חזרה לנובהרדוק. ב-[[1912]] הוקם בניין חדש לישיבה בן 2 קומות.

 

ב-[[1914]] עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] והתקדמות [[צבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה|הצבא הגרמני]] לתוך ליטא, החליטה הישיבה, כמו רבים מתושבי האזור, לעבור לאזורים פנימיים יותר ב[[אוקראינה]] ומרכז [[רוסיה]]. רבי יוסף יוזל חשש גם מערכי [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] והחילון שפשו בגרמניה{{הערה|{{אוצר החכמה|[[דב כ"ץ]]|תנועת המוסר, כרך ד', פרק י"ב|154599|תל אביב תשל"ח, עמ' 209|עמוד=208}}.}}. הוא בחר להעביר את הישיבה ל[[הומל]]. ראש הישיבה המשיך בפעילות הרבצת תורה בקהילות אחרות על ידי תלמידי ישיבתו. הוא פתח סניף ב[[רוסטוב על הדון]], שהפך למרכזם של פליטים יהודיים מ[[ליטא]]. כמו כן נפתחו סניפים בערים [[בוברויסק]], [[מוזיר]] ו[[אורשה]] שבבלארוס. ר' יוסף יוזל נפטר במגפת [[טיפוס (מחלה)|טיפוס]] בקייב ב[[י"ז בכסלו]] [[תר"פ]] (1919), ואת מקומו תפס חתנו ר' [[אברהם יפה'ן]].