קלמנט גרינברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ הוספת קישור להמלחמה הקרה
שורה 7:
ב-1937 היה גרינברג בין מייסדיו ואחד מעורכיו של כתב העת המחודש "[[פרטיזן רוויו]]" של קבוצת [[האינטלקטואלים של ניו יורק]] ה[[טרוצקיזם|טרוצקיסטית]]. מובילי העיתון אותה עת היו [[פיליפ ראב]], [[ויליאם פיליפס]] ואחרים. העיתון נוסד בשעתו ב-1934 כעיתון קומוניסטי, אך הפסיק להופיע וב-1937, בעקבות [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]] ב[[ברית המועצות]] הוא חזר כאמור והפעם כעיתון טרוצקיסטי אנטי סטליניסטי. במקביל, גרינברג המשיך לשמש כמבקר אמנותי של העיתון The Nation, עד 1951, למרות שכפי שהוא עצמו האשים עיתון זה לאחר מכן, הקו המערכתי שלו היה צמוד לקו התעמולתי הסובייטי (לאחר שפרש ממנו הוא אף ניהל כנגד העיתון משפט דיבה בהקשר זה).
 
בנוסף לכתיבה זו חיבר גרינברג מאמרים על נושאים יהודיים ב[[כתב עת|כתבי עת]] שונים, ובעיקר ב"[[קומנטרי]]", אותו הוא אף ערך לתקופה קצרה בשנים 1956-1957, יחד עם אחיו [[מרטין גרינברג]], כממלאי מקומו של העורך דאז והמייסד של הירחון [[אליוט כהן]]. מי שהחליף אותו ב"קומנטרי", תחילה כאחד מצוות ממלאי מקום ומ-1960 כעורך ראשי יחיד היה [[נורמן פודהורץ]], אשר היה בשעתו, אף הוא, אמנם הרבה אחרי גרינברג, בקבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק. קבוצת "האינטלקטואלים של ניו יורק", לרבות גרינברג עצמו, הימינה ברובה עם השנים והפכה למרכזו של הזרם ה[[ניאוקון|נאו-קונסרבטיבי]] בארצות הברית. בשנות השמונים, אף היו שטענו כנגד גרינברג כי הוא תומך באמנות האמריקאית ככלי במסגרת [[המלחמה הקרה]] כנגד ברית המועצות ולמען השגת הגמוניה אמריקאית גם בתחום זה (Hilton Kramer, “Greenberg and the Cold War​,” New Criterion, March 1993).
 
==מבקר אמנות==