רצפה בת איה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
 
== במחקר ==
מנחםבמאמרו בן ישר בשנתמשנת 1967 טוען מנחם בן ישר כי ריצפה רצפה בת איה מנעה את קבורתם וביקשהשל להביאשבעת לנקמהבני שמיימיתשאול, מפני שבני שאול היושהיו נקיי כפיים, ההוכחה לכךובך ביקשה להביא לנקמה שמיימית. התוצאה של פעולתה היא המטר המשחית, שבר ענן מקומי שירד בראשית הקציר , "{{ציטוטון|בימי קציר, בראשונים תחלת קציר שעורים" גשם נתך והשחית,}} מטר זאתזה היתהמסמל הפורענותפורענות, המטרבאשר השחית את היבול המעט שניתן בשנת הבצורת. פורענות דומה מצאנוניתן למצוא במטר הזעם שבה בימי שמואל להרתיע את העם "{{ציטוטון|הלא קציר חטים היום, אקרא אל ה' וויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה..."}} כמו בימי שמואל, גם כאן המטר המשחית בהבא להורותלהראות שיש לשנות התנהגות כירוני מגידוב במאמרה, טוענת כי במעשיה, הצליחה רצפה בת איה לשנות את התנהגותו של דוד המלך. לטענתה, נחישותה הובילה את דוד לשנות את התייחסותו לגופות בניו העביר את בניו של שאול לגבעונים תלה את שבעת בניו של שאול, והיא ריצפה בת איה עמדה ימים רבים והשגיחה על הגופות שלא יאכלו על ידי עוף השמים, לבסוף גרמה בנחישות,ה לכך שדוד הביא את גופת שאול ויהונתן ויאספם לקבורת ישראל, ובנוסף הביא דוד את גופות המוקיעים לקבר ישראל.
 
רוני מגידוב טוענת כי במעשיה, הצליחה רצפה בת איה לשנות את התנהגותו של דוד המלך. לטענתה, נחישותה הובילה את דוד לשנות את התייחסותו לגופות בני שאול. נחישותה הובילה לכך שדוד הכיר בטעותו והביא את גופות שאול ויהונתן לקבר ישראל, ובנוסף הביא דוד את גופות המוקיעים לקבר ישראל.
 
רצפה בת איה היא דמות מרכזית במחזהו של [[אהרן אשמן]], "מיכל בת שאול", שהועלה בתיאטרון "[[הבימה]]", בשנת [[1941]].{{הערה|{{הצופה|מסתכל|"מיכל בת שאול"|1941/01/08|00308}}{{ש}}{{המשקיף|צופה ומאזין|"מיכל בת שאול"|1941/02/20|00300}}}}