|
==היסטוריה==
[[אלוףהמדור משנה]]לרפואה ד"רתת-מימית [[יהודהשהיה מלמד]],קיים בתפקידו כקצין הרפואה שלעד [[חיל הים הישראלי1975]], שידרגשודרג אתעל המדורידי לרפואהמפקדו תת-מימית שהיה קיים עדד"ר [[1975יהודה מלמד]] והגדירשהגדיר אותו כמכון הלאומי לרפואת צלילה ול[[רפואה היפרברית]]. מלמד הקים במכון ארבעה מדורים: מדור קליני טיפולי ב[[תא לחץ]] לנפגעי צלילה ולחולים אחרים; מדור למחקר בפיזיולוגיה של הצלילה (הנמצא ב[[בה"ד חיל הים|בסיס ההדרכה של חיל הים]], מדור [[מחלת תנועה|מחלת ים]] ומדור מיון.
המכון נעשה מוסד קליני מחקרי ופורץ דרך בתחומי רפואת הצלילה, הפיזיולוגיה והרפואה ההיפרברית. המכון הוכר ככזה על ידי [[משרד הבריאות]] בשנת [[1982]] וכן. קיבל הכרה בין לאומית כעומד בשורה הראשונה של מוסדות בתחום זה בעולם.{[הערה| בדרך להכרה זו יזם מלמד ומיסד שיתוף הפעולה ברפואה היפרברית וצלילה עם בית החולים רמב"ם יחד עם פרופ' שמעון בורשטיין שהיה אז מנהל המחלקה לטיפול נמרץ.}}
תוך כדי שירותו ד"ר מלמד יחד עם ד"ר נף הרץ הקימו את יחידת תא הלחץ של [[בית החולים יוספטל]] באילת בשנת [[1978]].
===משימות המכון===
הפעילות התת-מימית הנדרשת מאנשי חיל הים כוללת תקיפה בנמלי אויב, פשיטות קומנדו ימי ותת מימי, הגנה מתקיפות קומנדו ימי של האויב, עבודות בתחתיות כלי שיט וביסודות המשוקעים של המעגנים, עבודות שונות בלב הים ובעומקים גדולים, כוננות לחילוץ אנשי צוות צוללת במצב חירום כאשר היא שקועה ואינה מצליחה להתרומם, חיפוש גופות אנשים שטבעו או טייסים שנטשו למים ומטוסם שקע. בכל הפעילויות האלה נמצא האדם בתווך הימי, וישנן השפעות פיזיולוגיות, פתופיזיולוגיות ורפואיות שונות שיש ללמוד את משמעותן ולהתכונן אליהן, ברמה של מניעה וברמה טיפולית טיפולית. ד"ר מלמד והמכון לרפואה ימית התמודדו עם דרישות אלה כולל השפעות עבודה במשך זמן ארוך מתחת למים בעומקים השונים תוך הפעלת ציוד המיועד לכך.
בשיתוף פעולה עם מפקדמפקדי [[שייטת 13]] החל מאל"ם [[גדי שפי]] והבאים אחריו מפקדיומפקדי [[שייטת הצוללות]] אל"ם [[ישראל לשם]] ואל"ם [[דורון עמיר]], הגדיר מלמד אתהגדרו תפקידי המכון לרפואה ימית וקבע את מסגרתו המקצועית. מפקדי חיל הים החל מאלוף [[בנימין תלם]] עד האלוף [[עמי איילון]] שבתקופתו סיים את תפקידו הכירו בחשיבות המכון לרפואה ימית בכל הנושאים התת-מימיים וקיבל את ברכתםתמיכתם ותמיכתם לפי הצורך.
כמפקד המכון לרפואה ימית בחיל הים יזם מלמד ומיסד יחדבשיתוף עם פרופ' שמעון בורשטיין את הקשר ושיתוף הפעולה עם ביתמבית החולים רמב"ם להרחבתהורחב הטיפול בתא לחץ גם להוריות טיפול שאינן קשורות בצלילה. בתמיכתו של תא"ל ד"ר [[ערן דולב]], שהיה [[קצין רפואה ראשי]], הכיר [[משרד הבריאות]] בשנת [[;1982]] במכון לרפואה ימית של חיל הים תחת פיקודו של ד"ר מלמד ובשיתוף בית החולים רמב"ם כמכון הלאומי לרפואת צלילה ורפואה היפרברית ובהמשך לכך קיבל המכון הכרה בין לאומית.
ב[[1986]] כתבו ד"ר מלמד, סגנו ד"ר דני שרמן פרופ' שמעון בורשטיין את הוריות הטיפול בתא לחץ. הייתה זו הפעם הראשונה בה נכתבו הוריות כאלו, חמש עשר במספר שנכנסו לסל השירותים, הוריות אלה קיבלו ב-1994 תוקף ונכללו בחוק הבריאות הממלכתי.{{הערה|פרסום ראשון בחוזר משרד הבריאות מס' 86\32 מיום ה – 31.3.1986 ואישור על פי חוק הבריאות - חוזר משרד הבריאות מס. 99\37 מתאריך 23.8.1999.}} ההוריות הללו קימות ב[[סל הבריאות]] עד היום וקופות החולים השונות מחויבות לממנן למטופלים.
| 