אוליבר הביסייד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:מתמטיקאי בקישורים חיצוניים (תג) |
|||
שורה 24:
"אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי המסה הגדולה של מקסוול כשהייתי צעיר ... זיהיתי שזהו ספר גדול נהדר, עם אפשרויות בלתי נדלות... הייתי נחוש להשתלט על הכתוב בספר, אך לא הייתי מודע לגודל המשימה. לא היה לי הידע הנדרש לניתוח מתמטי (בבית הספר למדתי רק אלגברה וטריגונומטריה שאת רובן שכחתי) ולכן הייתה לפני העבודה רבה. היה עלי לבלות מספר שנים לפני שיכולתי להתמודד עם ספרים שכאלו. כדי להגיע להבנה היה עלי לותר על גישתו של מקסוול ולדבוק בדרכי שלי, שבה התקדמתי מהר יותר... כך הצלחתי להביא את הבשורה בסיוע הפרשנות שלי למשוואותיו של מקסוול."
הביסייד המשיך לעסוק במחקר כל העת, ועזר לפתח את התאוריה שהובילה [[קו תמסורת|לקו התמסורת]]. משוואותיו של הביסייד עזרו לקדם את יישום ה[[טלגרף]]. בשנת [[1880]] חקר הביסייד את נטייתו של [[זרם חילופין]] לזרום על פני ה[[מוליך]] בקווי טלגרף ([[אפקט העור]]). באותה שנה רשם כ[[פטנט]] באנגליה, את [[כבל קואקסיאלי|הכבל הקואקסיאלי]]. בשנת [[1884]] ניסח מחדש את [[משוואות מקסוול]], בעוד הניסוח המקורי עמד על 12 משוואות ב-12 נעלמים, ניסוחו הכחוש של הביסייד עושה שימוש בפיתוחיו ב[[אנליזה וקטורית|כתיב ווקטורי]] ומסתפק בארבע משוואות בשני משתנים, זהו הניסוח המקובל כיום. משוואות מקסוול מתארות את אופן תנועתם ומנוחתם של [[מטען חשמלי|מטענים חשמליים]] ו[[דיפול מגנטי|דיפולים מגנטיים]], ואת מערכת היחסים בין אלה, דהיינו [[השראה אלקטרומגנטית]] ו[[גל אלקטרומגנטי|גלים אלקטרומגנטיים]].
בין השנים [[1880]] ו-[[1887]] פיתח הביסייד את סימון ה-D כ[[אופרטור]] ל[[נגזרת]], שיטה שבעזרתה ניתן לפתוח [[משוואה דיפרנציאלית|משוואות דיפרנציאליות]] על ידי הפיכתם למשוואה [[אלגברה|אלגברית]]. השיטה הייתה שנויה במחלוקת בתחילה. בשני מאמרים שפרסם בשנים [[1888]] ו-[[1889]] חישב הביסייד את ה[[עיוות]] של [[שדה חשמלי|שדות חשמליים]] [[שדה מגנטי|ומגנטים]] סביב מטען נע ואת ההשפעות עליו בכניסתו לתווך צפוף, ובכך חזה את מה שמכונה כיום [[קרינת צ'רנקוב]].
| |||