אהרן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת תבנית בעבודה
מ קידוד קישורים
שורה 58:
==וידם אהרן==
 
"וידם אהרן" הוא הביטוי המתאר את תגובתו של אהרן הכהן נוכח מות שני בניו.
 
ביום השמיני לעבודתם של הכוהנים במקדש, נדב ואביהוא בניו של אהרן הכהן מקריבים קטורת לפני ה' ואז יוצאת אש ושורפת אותם חיים. תגובתו של משה אינה מאחרת לבוא והוא מנחם את אהרן באומרו "הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש...". מיד אחר כך, התורה מתארת את תגובתו של אהרן במילים: "וידם אהרן".
 
נראה שאהרן מקבל את דבריו של משה ובעקבותיהם הוא שותק. אך פשט הכתוב לא מפרש אלו רגשות הסתתרו בנפשו בעקבות האירוע הטרגי. וכן לא כתוב האם אהרן זעק או בכה על מות בניו קודם שתיקתו. המקרא לא מתאר לנו זאת אלא את הדממה בה קיבל את מותם של בניו. ייתכן שהדממה נובעת מהשלמת פנימית ומקבלת הדין ללא ערעור. שתיקתו של אהרן היא חיצונית אולם ייתכן והיא סוערת בנפשו. אהרן קיבל עליו את הדין והבין שבזמן השראת השכינה, עליו להשאיר את רגשותיו בצד ולהמשיך למלא את תפקידו במשכן. אהרן לאור מות בניו ממשיך בעבודת המשכן ובכך גילה גדלות נפש עילאית וקידש שם שמים. לפי זה שתיקתו של אהרן אינו רק שתיקה פסיבית אלא שתיקה אקטיבית של עבודת ה במשכן.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=שרון רימון|שם=פרשת שמיני- תחושות ותגובות אחרי מות|כתב עת=}}</ref>
 
הרמב"ן על "וידם אהרן" מפרש שני פירושים: אהרן בכה בקול ונשתתק ולפי הפירוש השני ירדו עיניו דמעות ועתה פסק מלבכות.<ref>הרמב"ן. ויקרא פרק י.</ref>
 
לדעת אברבנאל, הביטוי "וידם אהרן" מבטא תדהמה גמורה שאחזה באהרן מרגע האסון.<ref>אברבנאל, ויקרא פרק י.</ref>
שורה 77:
{{ציטוט|וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם לֵאמֹר. יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל-עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי לְמֵי מְרִיבָה. קַח אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיַּעֲלוּ אֶל-הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל-הָעֵדָה. וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן-הָהָר. וַיִּרְאוּ כָּל-הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.|{{תנ"ך|במדבר|כ|כג}}}}
 
הביטוי '''יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל-עַמָּיו''' נמצא ב[[תורה]] בלבד ורק בהקשר מותם של [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[ישמעאל]] ו[[משה]]. הרקע לשימוש בביטוי זה אינו ברור וייתכן שהוא קשור לתפישת המוות המקראית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AAיהדות/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AAפרשת-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2השבוע/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AAפרשת-%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99ויחי/%d7%95%d7%99%d7%92%d7%95%d7%a2ויגוע-%d7%95%d7%99%d7%90%d7%a1%d7%a3ויאסף-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aaפרשת-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99ויחי/|כותרת="ויגוע ויאסף" - פרשת ויחי {{!}} כיפה|אתר=www.kipa.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-01-28}}}}.
 
אהרן נפטר ב[[א' באב]], וזהו תאריך הפטירה היחיד שהוזכר בתנ"ך. וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ: (במדבר פרק לג פסוק לח).