אלכסנדר זייד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברה לקישורים חיצוניים, עיצוב, ויקישיתוף בשורה |
|||
שורה 28:
אלכסנדר זייד נולד בשנת 1886 ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] בעיירה זימה שב[[אירקוטסק (מחוז)|מחוז אירקוטסק]] שב[[סיביר]]. אביו יצחק אליהו זייד, היה יוצק מתכת במקצועו, תושב [[וילנה]] שהואשם בצעירותו בפעילות מהפכנית והוגלה לסיביר. אמו רבקה הייתה ממשפחה [[סובוטניקים|סובוטניקית]].{{הערה|[[מרדכי נאור]], '''עמק יזרעאל, 1967-1900: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר''', [[יד יצחק בן צבי]], 1993, עמ' 126}} בשנת [[1889]] המשפחה עברה לבירת המחוז [[אירקוטסק]]. זייד החל ללמוד ב"[[תלמוד תורה|חדר]]", אך כעבור זמן קצר עברה המשפחה לכפר, והוא עבר ללמוד בבית ספר חקלאי. אביו התחתן בשנית עם אשה בשם פרידה, שאימצה את אלכסנדר לבן, ודחפה את האב לחזור לווילנה שם היה קל יותר לחיות כיהודי. בעקבות זאת חזרה המשפחה בשנת [[1901]] לווילנה, אך כעבור שנתיים מת גם האב, כאשר אלכסנדר היה בן 15. אלכסנדר נאלץ לפרנס את ביתו, והחל לנהל את מפעל היציקה של המשפחה.
בשנת [[1903]], עם פרוץ [[פרעות קישינב]], הצטרף זייד לקבוצת הגנה עצמית שהוקמה על מנת להגן על יהודי וילנה אם יפרוץ גם בה [[פוגרום]]. בקבוצת ההגנה פגש זייד את [[מיכאל הלפרין]], איש [[העלייה הראשונה]] אשר השפיע עליו ברעיונותיו ובמעשיו. השפעה זו הובילה את זייד לעלות ל[[ארץ ישראל]]
===בארץ ישראל===
אלכסנדר זייד [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בגפו ב-[[1904]] במסגרת [[תנועת העבודה]] הציונית. על פי רישומיו של זייד, החוויה הראשונה שלו בארץ התרחשה ב[[יפו]]. עם רדתו מהאנייה נאסר על ידי [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] בשל היעדר [[תעודת מסע]]. באמצעות שוחד הצליח לקנות את שחרורו.
לאחר השחרור, עבד ב[[יקב כרמל|יקב]] ב[[ראשון לציון]], שם פגש ב[[ישראל שוחט]], שרוח החלוציות פיעמה בו ותאמה את רוחו של זייד. חלומו של שוחט היה להקים קבוצת שומרים עבריים במושבות.
בשלב מסוים נפרדו דרכי השניים. זייד עבר ל[[פתח תקווה]] ושוחט מצא עבודה ב[[שפיה]], שם קיבץ סביבו מספר חברים שגילו עניין בעבודת השמירה במושבות השומרון. כאשר אפשרות זו קרמה עור וגידים, נקרא זייד לחבור אל הקבוצה.
שורה 46:
אנשי "השומר" גרו בחווה החקלאית הגלילית [[אילניה]] (סג'רה), ועסקו בשמירה ובחקלאות. זייד בלט כשומר בארגון. הוא נשלח לכל מקום שבו צצו בעיות. במסגרת פעילותו שמר ב[[יבנאל]] וב[[כפר תבור|מסחה]], אבטח את החריש באדמות שנויות במחלוקת, ועזר לתושבי [[חדרה]] להתמודד עם ה[[מלריה|קדחת]] ועם הטרדות חוזרות מצד השכנים ה[[בדואים]] וה[[צ'רקסים]].
זייד תיאר את שהתרחש בעת שאיבטח את החריש בחדרה{{הערה|1=מיכאל בר זהר (עורך), ספר הגבורה (1997) עמ' 25}}:
{{ציטוטון|הצ'רקסים ושכניהם התנפלו על החורשים והרוכבים הסתערו על האויב. ראיתי את סוסתו של שטורמן סובבת תחתיו - היא הוכתה בראשה באלה - ובו ברגע חשתי כי ראשי נופל על חזי ואי אפשר לי להרימו. הייתה זו התעלפות רגעית תוצאת מהלומה חזקה ובכל זאת נשארתי יושב על האוכף ורדפתי אחר אחד הצ'רקסים, וכך נהדף האויב אחור ואנחנו שבנו בניצחון}}.
בתקופה זו נשא זייד לאשה את [[ציפורה זייד|ציפורה לבית בקר]] מווילנה שעלתה לארץ עם אחותה הבכורה [[קיילה גלעדי|קיילה]]. קיילה נישאה ל[[ישראל גלעדי]], מראשי ארגון "השומר". זייד ואישים נוספים מארגון "השומר" התנגדו לכך שהארגון יקים בסמוך ל[[עפולה]] את המושב [[תל עדשים]], משום שטענו שיישובי השומרים צריכים לקום באזורי הספר.
הם החליטו להקים בשנת [[1916]] בגליל העליון את [[קיבוץ]] "בר גיורא" שבהמשך נקרא [[כפר גלעדי]], אך זייד פרש מן הקיבוץ משום שלא קיבל את דעת החברים על אופן גידול הילדים בבתי ילדים המרוחקים מבתי ההורים, והתנגד לתפיסה שילדי הקיבוץ הם "רכוש" הקיבוץ.
שורה 62:
==הנצחתו==
זייד מונצח ב[[אנדרטת אלכסנדר זייד]] שהוצבה ב-[[1941]] ליד שטחי המרעה של משפחת זייד, בקרבת הגן הלאומי [[בית שערים]] שב[[קריית טבעון]]. האנדרטה היא [[פיסול|פסל]] של זייד, רכוב על סוסתו ומשקיף על עמק יזרעאל. את הפסל יצר ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[דוד פולוס]] שפיסל את הסוסה שנקראה "דומיה" על פי אחותה. כמו כן, נקראו על שם זייד היישובים "[[בית זייד]]" ו"[[גבעות זייד]]" ורחובות ברחבי הארץ. הפסל שהיה עשוי רשת ברזל מצופה בטון
בנקודה בה נורה ונרצח (פינת הרחובות "יזרעאל" ו"השומרים" בקרית עמל) הוקם גן זיכרון ובתוכו צויין המקום בו עמד זייד כשנורה וכן המקום בו, לכאורה, ארבו לו המרצחים. את התאריך קבעה אלמנתו.
שורה 68:
המשורר [[אלכסנדר פן]] חיבר שני שירים לזכר זייד, ושניהם הולחנו על ידי [[מרדכי זעירא]]. המפורסם שבהם הוא "[[על גבעות שייח' אבריק]]" או "אדמה, אדמתי", ב[[מקצב]] [[דבקה]]. השיר השני נקרא "שיר של זייד", ובוצע על ידי [[אופירה גלוסקא]].
גם הסופר [[אליעזר שמאלי]] הנציח את סיפור ההתיישבות בשייח' אבריק, בספריו "אנשי בראשית", "חיי ראשונים" ו"שומר בישראל".
<!-- בניגוד לסברה עממית, הבית השלישי של "שיר העמק" אינו מתייחס לרציחתו של זייד, שכן השיר נכתב ב-1934 וזייד נרצח ב-1938.
שורה 74:
==לקריאה נוספת==
*
*
**
**
*
*
*[[מיכאל בר-זוהר]] (עורך), '''ספר הגבורה - מנשרים קלו מאריות גברו'''
==קישורים חיצוניים==
{{
<!--* [http://www.galim.org.il/times/history/new.php3?id=8 ביוגרפיה של אלכסנדר זייד] באתר "לחיות את ההיסטוריה"-->
*
*
*
*
*
*
* רחל ינאית בן-צבי על אלכסנדר זייד ( תיק ארכיון המדינה פ - 10 /2174 ).▼
*
* {{דבר|אלכסנדר זייד|מזכרונות העבר הקרוב|1929/04/24|01501}}, {{דבר||(המשך 1)|1929/04/24|01600}}, {{דבר||(המשך 2)|1929/04/24|01700}}, {{דבר||(המשך 3)|1929/04/24|01800}}, {{דבר||(המשך 4)|1929/04/24|01900}}▼
*
* {{דבר|פרידה מזייד|אנשי העבודה וההגנה נפרדים מאלכסנדר זייד|1938/07/12|00112}}▼
*
* {{דבר|מ. זינגר|אלכסנדר זייד, עשר שנים למותו|1948/07/19|00208}}▼
▲* [http://digitool.haifa.ac.il/R/?func=collections&collection_id=11057 אוסף תמונות אלכסנדר וציפורה זייד, המרכז למדיה דיגיטלית-הספרייה, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]
▲*
▲* {{קישור כללי|הכותב=[[נתיבה בן יהודה]], הדסה ברלינסקי|כותרת=כך נוצר השיר של זייד|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=bcvwyHcdMCw}}
▲* {{יוטיוב|_SIhgYA4SRQ|שם=אנשי בראשית - תיעוד היישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה 30}} - תיעוד של משפחת זייד בשנות ה-30.
▲* סרטון זה ,בשלמותו ,עם הסברים לגביו, מופיע גם בלינק הבא -http://carmonia.net/tiul.html. צולם בשנת 1933 ותיעד את משפחת בקר המורחבת שכללה גם את משפחת זייד.
*{{הארץ|[[רות בקי-קולודני]]|היומן האישי של אלכסנדר זייד|1.2124210|27 בספטמבר 2013}}
==הערות שוליים==
| |||