|
GFS מתעדכן ארבע פעמים ביום. ECMWF ו- UKMO מתעדכנים פעמיים ביום- בבוקר ובערב.
== מצבים סינופטיים בישראל ==
===דוגמה לחיזוי===
נניח מצב שבו המודלים חוזים כי [[שקע ברומטרי|שקע]] שנמצא כעת ב[[איטליה]], צפוי לעשות מסלול לאורך [[הים התיכון]] ולהגיע ל[[ישראל]] בעוד 5 ימים. בעדכון הבוקר שלמחרת מביטים במפות כדי לבדוק האם הצפי עומד בעינו. באותו אופן בודקים את [[חיזוי מזג אוויר|תחזית]] המודל גם בעדכונים העוקבים. ישנה אפשרות שהמודל יחליש בהדרגה את השקע ובפועל יפקוד את ישראל יום מעונן חלקית. מנגד ישנה אפשרות הפוכה שלפיה המודל יקצין את עמדתו ובפועל יהיה יום [[סערה|סוער]]. לאורך כל חמשת הימים הללו מתקיימת "תחרות" בין המודלים על זיהוי מיקום השקע, מיקום [[אפיק רום|אפיק הרום]], עוצמתו, משך השפעתו וכדומה. שלושת המודלים המובילים הם אלה שלפי ניסיון עבר מצטיינים ביחס לשאר בחיזוי הפרמטרים האלה, יחד עם פרמטרים נוספים.
===כשהמערכת "מבטלת" את הגעתה לישראל===
[[קובץ:dec1.png|שמאל|ממוזער|220px|דצמבר 2004]]
[[קובץ:dec3.png|שמאל|ממוזער|220px]]
המסלול הקלאסי של [[שקע ברומטרי]] טיפוסי בישראל מתחיל ב[[איטליה]], ממשיך דרך [[יוון]] ו[[רודוס]] ומגיע ל[[קפריסין]] כשקע שמרגע זה ואילך משנה את שמו ל[[שקע קפריסאי]] שכשיגיע ל[[ישראל]] יהיו בה יומיים גשומים. המסלול הממוצע לישראל אורך כשבוע ועל פניו נראה כמערכת חורפית מובטחת, כזו שהמודלים מצליחים לחזות את עצם הגעתה שבוע מראש, ולעיתים אף יותר. עם זאת המצב אינו פשוט כל כך, והמערכת לא תמיד מתנהגת "לפי הספר".
לדוגמה, בשנת 2006, ביום רביעי 18 בינואר, שלושת המודלים המובילים רמזו על מערכת סוערת שאמורה הייתה להגיע כעבור שבוע ל[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ולהביא סופה. UKMO הבריטי (המקובל על [[השירות המטאורולוגי הישראלי]]) נראה קיצוני אפילו יותר, ולמחרת בבוקר יצאו העיתונים בהצהרות על [[שלג]] אפשרי ב[[ירושלים]].
התחזית נשארה דומה גם ביומיים העוקבים, אך ביום שבת השתנתה התמונה. שלושת המודלים שינו את הצפי והציגו מסלול חזוי של השקע הברומטרי, שבסיומו יבצע פניית פרסה מול חופי ישראל. בסופו של דבר הגיעה המערכת ל[[יוון]] ול[[כרתים]], אך לא ל[[ישראל]].
תופעה דומה אירעה בחודש דצמבר 2004, אז מערכת חורפית סטנדרטית אשר במקור נחזה שתגיע לארץ, נחלשה מאוד בטרם הגיעה ל[[קפריסין]].
==קישורים חיצוניים==
| 