רמלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏חמאם רדואן: תיקון גרש, replaced: ׳ ← '
מ וחדשו->וחידשו - תיקון תקלדה בקליק
שורה 98:
בימי [[ממלכת ירושלים]] השנייה הייתה רמלה עיר שולית למדי. ה[[סולטאן]] ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[ביברס]] כבש את העיר בשנת [[1266]], אולם גם אצל הממלוכים לא הייתה אלא מרכז למחוז קטן בנציבות (ממלכה) של [[עזה]]. נבנו בה מספר מבנים מפוארים, שהבולט בהם היה [[המסגד הלבן (רמלה)|המגדל המרובע]] (הידוע גם בשם "מגדל הארבעים" או "המגדל הלבן") שבנייתו הושלמה ב-[[1318]] וכן כמה מסגדי קבורה נאים. הממלוכים גם נטלו את הכנסייה המפוארת שהקימו הצלבנים ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] והסבו אותה למסגד.
 
ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] וה-[[המאה ה-15|15]], ידעה העיר התאוששות זמנית כאשר [[סוחר]]ים [[אירופה|אירופים]] קבעו בה את מושבם וחדשווחידשו את מעמדה כמרכז סחר בינלאומי. כאשר שקע המסחר, חזרה רמלה להיות חסרת חשיבות. מגיפות ופשיטות נוודים הפילו חללים בין יושביה ודלדלו את הנותרים. מנזר לטיני נוסד ברמלה ב-1420 על ידי הדוכס פיליפ הטוב, והוא משופץ מאוחר יותר על ידי המלך לואי ה-14.{{הערה|Honigmann, "Ramla", in: Bosworth (ed.), The Encyclopedia of Islam, Second Edition, 1995, p. 424}} בסוף המאה ה-14 השתכנו בעיר [[נזיר]]ים [[פרנציסקנים]] שהקימו בה, במהלך המאה ה-15, אכסניה מפוארת עבור עולי רגל [[קתולים]] שעשו את דרכם לירושלים. מאוחר יותר זיהו הנזירים את המקום כביתו של יוסף הרמתי והאכסניה התקדשה ונוסף לה המנזר הקיים עד היום.
 
על פי דיווח משנת 1480, היה אז [[בית קברות]] יהודי מחוץ לרמלה, שנראה כמעיד על יישוב יהודי במקום באותה תקופה.{{הערה|מיכאל איש-שלום, '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 243, הערה 1.}}