אגודת ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, סוגריים |
תק"ל |
||
שורה 86:
בשנת [[1941]] ערכה התנועה בארץ ועידה ארצית ראשונה ב[[פתח תקווה]], בהשתתפות כל הקבוצות הפנימיות וארגוני הבת. בוועידה זו גבר כוחם של מחנה יוצאי גרמניה ופולין על הקבוצה הירושלמית, דבר שהוביל להתמתנות מדיניותה של אגודת ישראל בארץ{{הערה|{{דבר|משה קליינמאן|ה"אגודה" על פרשת דרכים|1941/07/06|00201}}{{ש}}{{דבר|משה קליינמאן|(חלק שני)|1941/07/07|00201}}}}. בוועידה השתתפו כ-800 צירים, מתוכם כ-100 נשים מארגוני [[בנות אגודת ישראל]] ו[[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{המשקיף||הועידה הארצית של "אגודת ישראל" בפ"ת|1941/06/03|00402}}}}.
בשלהי [[1942]] יזם ה[[האמרי אמת|האדמו"ר מגור]], בשיתוף עם [[כנסת ישראל (ארגון)]] ו[[הרבנות הראשית]], אירוע [[צום]] ו[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ב[[בית הכנסת החורבה]], על רקע הידיעות שהתפרסמו על [[השואה]]. הרב [[יוסף צבי דושינסקי]], שהיה ראש [[העדה החרדית]] ואחד ממנהיגי אגודת ישראל, התנגד להשתתפות באירוע בשל תפיסת ההתבדלות והתנגדות לשיתוף פעולה עם גופים חילוניים. הוא הכריז על עצרת צום ותפילה נפרדת. התנגדות זו יוחסה להשפעתם של אנשי קבוצת [[נטורי קרתא]]. ההתנגדות הובילה למשבר בין הפלגים של אגודת ישראל בארץ, שכלל אף אירוע אלים{{הערה|{{הצופה||בעקבות הימים|1942/12/14|00201}}{{ש}}{{הצופה||מתעלולי ה"נטורי קרתא"|1942/12/07|00431}}}}). כעבור מספר שנים התפצלו אגודת ישראל והעדה החרדית הירושלמית (עליה השתלטו אנשי נטורי קרתא){{הערה|[[חיים שלם]], [http://old.lifshiz.macam.ac.il/tafrit/odot/maim/maimtassach/shale.pdf מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה]}}.
פרשת [[ילדי טהראן]], ב-[[1943]], סימלה את נקודת השפל במעמדה של אגודת ישראל, שכן הנושא יושב בין [[עליית הנוער]] ל[[תנועת המזרחי]] מבלי שאגודת ישראל תוכנס להסכם הפשרה. במהלך פרשה זו סירבה אגודת ישראל לקבל תקציבים מעליית הנוער להחזקת הילדים (תקציבים שניתנו לכל המוסדות שקיבלו לרשותם ילדים), מחשש שתקצוב יוביל לדרישות כלפי מוסדות אגודת ישראל{{הערה|{{דבר||התרוצצות ב"אגודת ישראל"|1943/09/08|00420}}}}.
| |||