שלי יחימוביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים פנימיים מיותרים וסדר. |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 72:
[[קובץ:Shelly Yachimovich with activists.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שלי יחימוביץ' עם פעילים ביום ההתמודדות בפריימריז של מפלגת העבודה, 2015]]
בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-21 בנובמבר 2013, הפסידה ל[[יצחק הרצוג]] בפער של 17%.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון"|4456641|22 בנובמבר 2013}}}} לאחר הפסדה גיבתה את יושב הראש הנכנס והתייצבה לצידו. בבחירות המקדימות להרכבת הרשימה לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]] זכתה במקום הראשון עם 22,855 שהם 80.6% מקולות הבוחרים, ושובצה במקום השלישי לרשימת [[המחנה הציוני]] לכנסת, אחרי היושב ראש הרצוג ויושבת ראש [[התנועה]] [[ציפי לבני]]. בכנסת משמשת יחימוביץ' חברה ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] ובוועדת הכספים של הכנסת. בספטמבר
ב-5 בפברואר 2017 הודיעה יחימוביץ' שתתמודד לתפקיד יושבת ראש [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]]. לשם כך הקימה רשימה משותפת עם [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] שתהיה 26% מהנציגים בהסתדרות ו-20% בנעמ"ת ועם עובדי [[רשות שדות התעופה]] בראשות פנחס עידן.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.talschneider.com/2017/03/30/first-to-spot-march30/|title=הפנטזיה של שלי – הראשונות לזהות פרק #11|date=2017-03-30|newspaper=הפלוג - הבלוג הפוליטי של טל שניידר|language=he-IL|access-date=2017-04-08}}}} לראשונה, מפלגה חרדית רצה ברשימה משותפת שבראשה אישה. בבחירות הפסידה לאחר שזכתה בכ-38% מקולות הבוחרים מול ניסנקורן שזכה בכ-62%.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4967812,00.html הקרב על ההסתדרות: ניסנקורן ניצח את יחימוביץ' עם 62 אחוזי תמיכה] 25 במאי 2017 באתר [[ynet]]}} סיעת הבית החברתי בראשותה גדלה מ-33% ל-37.3%. לטענת יחימוביץ ישנו חשד כבד כי הבחירות לוו בזיופים ובאי סדרים רבים ובכוונתה לעתור לבית המשפט.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001190249|כותרת=תוצאות סופיות: אבי ניסנקורן נבחר לראשות ההסתדרות - גלובס|אתר=Globes|תאריך_וידוא=2017-05-27}}}}{{הערה|{{Cite news|url=http://www.themarker.com/career/1.4125830|title=לא כוחות: התבוסה של יחימוביץ' היא נצחונו של המנגנון ההסתדרותי|newspaper=TheMarker|access-date=2017-05-27}}}} במאי 2017 עתרה יחימוביץ לבית המשפט לביטול תוצאות הבחירות.{{הערה|{{Citation|title=לאחר הטענות לזיופים: יחימוביץ' עתרה לביטול הבחירות בהסתדרות|url=http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1248806|accessdate=2017-08-14}}}} באוגוסט 2017 דחה [[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] את העתירה בטענה כי רשות השיפוט של ה[[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|הסתדרות]] היא הגוף המוסמך לדון בטענות אלו.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.themarker.com/news/politics/1.4347511|title=נדחתה עתירת יחימוביץ' לפסילת הבחירות לראשות ההסתדרות|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2017-08-14}}}} במאי 2018 דחה בית המשפט העליון את ערעורה על החלטת המחוזי, והפנה אותה פעם נוספת למצות טענותיה ברשות השיפוט של ההסתדרות.{{הערה|1={{דבר ראשון|אסף צבי|הערעור נדחה: גוף השיפוט של ההסתדרות ידון בדרישת יחימוביץ' לביטול הבחירות|126946|16 במאי 2018}}}} במידת הצורך, הבהיר בית המשפט העליון כי תוכל לערער על החלטת רשות השיפוט בבית המשפט המחוזי - אולם יחימוביץ' החלטה למשוך עתירתה מרשות השיפוט יומיים לאחר פסיקת העליון, כשהיא טוענת כי אין לה אמון במוסדות ההסתדרות.{{הערה|1={{דבר ראשון|אסף צבי|יחימוביץ' משכה תביעתה לביטול הבחירות בהסתדרות: "אין לנו אמון במוסדותיה"|127463|18 במאי 2018}}}}
שורה 85:
==חקיקה==
במהלך שנות כהונתה בכנסת הגישה יחימוביץ' 1,076 הצעות חוק, מתוכן התקבלו 69 חוקים:{{הערה|1=[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSuggestionsSearch.aspx?t=lawsuggestionssearch&st=allsuggestions&ki=-1&bs=3&hk=4405&it=2&sb=LatestSessionDate&so=D מאגר החקיקה באתר הכנסת - 16.07.19]}}
* בפברואר 2007 אושר [[חוק הזכות לעבודה בישיבה]], הידוע בכינוי "חוק הקופאיות", שקבע שעל מעסיק להעמיד לרשות עובדיו מקום ישיבה. את החוק יזמה יחימוביץ' יחד עם [[זבולון אורלב]] מה[[מפד"ל]] [[גדעון סער]] מ[[הליכוד]] ו[[מרינה סולודקין]] מ[[קדימה (מפלגה)|קדימה]].{{הערה|{{הארץ|רותי סיני|תביעת ענק בגין הפרת "חוק הקופאיות"|1.1551919|4 בדצמבר 2007}}}}
* במאי 2007 אושר תיקון לחוק המאריך את חופשת הלידה לנשים ל-14 שבועות. את החוק יזמה עם [[גדעון סער]] מ[[הליכוד]].{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|אושר טרומית: חופשת הלידה תוארך בשבועיים|3551890|4 ביוני 2008}}}}
שורה 96:
* בדצמבר 2010 אושר חוק הטקסטיל הביטחוני, הקובע כי מפעלים ישראליים יוכלו לזכות במכרזים של [[טקסטיל]] עבור כוחות הביטחון גם אם הצעותיהם יהיו יקרות ב-50% מההצעה הזולה ביותר של מתחרים מחו"ל.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה ואורה קורן|חוק הטקסטיל הביטחוני עבר בכנסת: יחייב את צה"ל, המשטרה והשב"ס לרכוש מדים רק מתוצרת הארץ|consumer/1.585767|21 בדצמבר 2010}}}} החוק אושר כ[[הוראת שעה]] זמנית לשנתיים ותוקפה הוארך שוב ב-2013 בשנתיים וב-2015 בחמש שנים נוספות.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_300700.pdf חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20 – הוראת שעה), התשע"א–2010]}}{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301521.pdf חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 22 – הוראת שעה), התשע"ג–2013]}}
בעקבות הגשתו של [[חוק ההסדרים]] לשנת
יחימוביץ' נאבקה לצד שר האוצר לשעבר [[יובל שטייניץ]] לאישור מסקנות [[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]] בנושא מערך המיסוי של הפקת נפט וגז טבעי.{{הערה|1={{סרטונים}} {{mako|יגאל מוסקו|מאחורי הקלעים של הקרב על ששינסקי|4ad9167f5221f21004|news-channel2/Friday-Newscast|1 באפריל 2011}}}}
| |||