זיהום אוויר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פעילות למניעת זיהום אוויר: ניסוח |
מ ולווא->ולאו - תיקון תקלדה בקליק |
||
שורה 77:
יחד עם הצדדים הטובים בחוק, המסדירים את הרמות הסביבתיות המותרות ל28 חומרים, קיימים גם חסרונות לחוק הישראלי: נעדרים בו חומרים רבים אחרים שנחשבים למסרטנים וודאיים לאדם על פי מדד ה[[ארגון הבריאות העולמי]], ואשר כן הוזכרו במסמך מקדים המכונה "דו"ח אלמוג", המוכר בשמו המלא: "דין וחשבון הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר", שהווה בסיס לתקנות חוק אוויר נקי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Industry/Documents/%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA/chemical_pollutants_value.pdf|הכותב=המשרד להגנת הסביבה|כותרת=דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באויר.|אתר=המשרד להגנת הסביבה|תאריך=}}}}
יש לזכור, כי תקנות הסביבה, שנקבעו לפי "תקני אלמוג", מדברות על כך שחשיפה למזהמים, כל אחד לחוד, ברמת התקן שהם קבעו תביא על כל 100,000 איש חשופים לאורך 70 שנה, מקרה סרטן אחד. במציאות, אין אנשים נחשפים למזהמים לחוד, אלא לכמה מזהמים יחד, וחשיפות אלו מצטרפות לחשיפותיהם התעסוקתיות והאישיות האחרות. בנוסף, תקני האוויר מבוססים על מחקרי עובדים, ואלו לא תמיד כללו בהם נשים. בנוסף, מחקרים רבים משני העשורים האחרונים מלמדים כי אין באמת רמות בטוחות למזהמים, כך שהתקנים הקיימים בישראל הם פשרה טובה יותר או פחות בין הרצוי למצוי,
ב-14 במאי 2014 פורסם דוח [[מבקר המדינה]] על מצב זיהום האוויר בישראל. מהדוח עולה כי חוק אוויר נקי מיושם באופן חלקי בלבד.{{הערה|1={{TheMarker|דניאל שמיל|דו"ח המבקר - ליקויים בתוכניות הטיפול בזיהום האוויר מתחבורה|news/mevaker/1.2321572|14 במאי 2014}}}}
| |||