יגבהה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (גאוגר), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 2:
'''יָגְבְּהָה''' הייתה עיר [[מקרא]]ית ב[[עבר הירדן]], בנחלת [[שבט גד]].
 
העיר נזכרת לראשונה ב[[ספר במדבר]], כעיר שבנו בני [[שבט גד]] בשטחי [[סיחון|סיחון מלך האמורי]]: {{ציטוטון|וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת [[דיבון|דִּיבֹן]] וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת [[יעזר|יַעְזֵר]] וְ'''יָגְבְּהָה''' וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לב|לה|קצר=כן}}.}}.
 
מאוחר יותר, נזכרת העיר בתיאור המרדף שניהל [[גדעון בן יואש]] אחר [[מדין|המדיינים]] ב[[עבר הירדן]]: {{ציטוטון|וַיַּעַל גִּדְעוֹן דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְ'''יָגְבְּהָה''' וַיַּךְ אֶת הַמַּחֲנֶה}}{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|יא|קצר=כן}}.}}.
 
יגבהה אינה נזכרת בתיאור נחלת שבט גד ב{{תנך|יהושע|יג}}.
באמצע המאה ה-19 הוצע זיהויה של העיר הקדומה עם קבוצת [[תל]]ים המכונה '''ח'רבת ג'ביהה''', כאחד עשר ק"מ צפונית-מערבית ל[[רבת עמון]], בהם נתגלו ממצאים מ[[תקופת הברזל|התקופה הישראלית]]{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו''', תל אביב: הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', עמ' 461-462.}}.
 
בחלק ממהדורות תרגום השבעים, תורגם הפסוק מ{{תנ"ך|במדבר|לב|לה|קצר=כן}} כך: {{ציטוטון|ויבנו בני גד את דיבון... ויגיבהו אותן}}. באחת המהדורות של התרגום ל{{תנ"ך|שופטים|ח|יא|קצר=כן}} תורגמה המילה "יגבהה" למילה "יגבאל". בשני המקרים נראה כי מדובר על שיבוש בתרגום.{{הערה|שם='''אנציקלופדיה461|1='''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו''', תל אביב: הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', עמ' 461-462.}}
אפשר שמקור השם הוא במילה ה[[עברית]] "גבוה", בשל מיקומה ה[[טופוגרפיה|טופוגרפי]] של העיר{{הערה|י' אליצור, '''שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם''', ירושלים: האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, עמ' 348, 393-394.}}.
 
ממיקומה של העיר ברשימת שבספר במדבר, נראה שמדובר בעיר שנמצאת בחלק הצפוני של נחלת שבט גד. מאזכורה של העיר בספר שופטים, נראה כי מדובר על עיר במרחב המזרחי של הנחלה ולכן רואים את העיר כממוקמת בחלק הצפון-מזרחי של נחלת שבט גד.
 
באמצע המאה ה-19 הוצע זיהויה של העיר הקדומה עם קבוצת [[תל]]ים המכונה '''ח'רבת ג'ביהה''', כאחד עשר ק"מ צפונית-מערבית ל[[רבת עמון]], בהם נתגלו ממצאים מ[[תקופת הברזל|התקופה הישראלית]].{{הערה|שם='''אנציקלופדיהאנציקלופדיה461}} מקראיתזיהוי -זה אוצרעולה הידיעותיפה שלגם המקראמבחינה ותקופתו''',גאוגרפית תלוגם אביב:מבחינה הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', עמ' 461-462.}}לשונית.
 
אפשר שמקור השם הוא במילה ה[[עברית]] "גבוה", בשל מיקומה ה[[טופוגרפיה|טופוגרפי]] של העיר.{{הערה|י' אליצור, '''שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם''', ירושלים: האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, עמ' 348, 393-394.}}.
 
==הערות שוליים==