רחוב דיזנגוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Etan J. Tal (שיחה | תרומות) ←היסטוריה: תוספת צילום |
Etan J. Tal (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
}}
[[קובץ:Zina Dizengoff Circle in the 1940s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כיכר דיזנגוף]] הישנה]]
[[קובץ:Dizengof332-1939.jpg|ממוזער|250px|בית סדקין, דיזנגוף 332 (1939)]]▼
[[קובץ:Cafe in Dizengoff.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית קפה ברחוב]]
[[קובץ:KIKARDIZ2011.jpg|250px|ממוזער|רחוב דיזנגוף במפגש עם כיכר צינה דיזנגוף]]
שורה 21 ⟵ 22:
==היסטוריה==
▲[[קובץ:Dizengof332-1939.jpg|ממוזער|בית סדקין, דיזנגוף 332 (1939)]]
רחוב דיזנגוף היה בעבר מרכז תרבותי חשוב ונודע כמעוז ה[[בוהמה]] הישראלית. בשנת [[1934]] כבר היה הרחוב מבוסס{{הערה|1=ד"ר [[מעוז עזריהו]], [https://www.itu.org.il/?CategoryID=550&ArticleID=1799 עלייתו ושקיעתו של רחוב דיזנגוף], מתוך "פנים- תרבות חברה וחינוך" (גיליון 13, מאי 2000). באתר של [[הסתדרות המורים]].}} ושימש כדרך מסחרית ראשית שהובילה ממרכז העיר ל[[יריד המזרח]] שהתקיים ליד [[שפך הירקון]]. הרחוב נודע בזכות חנויות האופנה היוקרתיות ו[[בית קפה|בתי הקפה]] שבו. אחד מבתי הקפה המפורסמים ביותר הוא "[[כסית]]", שבו נהגו לשבת סופרים, משוררים ואמנים כגון [[נתן אלתרמן]], [[חיים גורי]], [[משה שמיר]], [[חנה רובינא]] ו[[יוסף זריצקי]]. בתי קפה נוספים היו "אררט", "קפה פְרַק", "[[קפה רוול]]", "שלג הלבנון" ו"[[קפה קליפורניה|קליפורניה]]", שגם בהם נהגו לשבת אנשי בוהמה תל אביביים. מקום מפגש נוסף של אמנים ואנשי תרבות היה ב[[גלריה לאמנות כ"ץ]] - הגלריה הראשונה בתל אביב, ששכנה ברחוב דיזנגוף 97. [[כיכר צינה דיזנגוף]] היה הלב של הרחוב והיווה במידה רבה את מרכז [[העיר הלבנה]] של [[תל אביב]].
| |||