חלוציות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיותר. זה מונח מודרני |
לא נכון. זה מונח עוד מימי התנ"ך. ראה ציטוט |
||
שורה 1:
'''חלוציות''' היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה. המונח מתייחס לרוב לפעולה הנוגעת לתחילת ההתיישבות, הגעה לשטח חדש לצורך בחינתו או בנייתו, מחקר או פיתוחים חדשים בתחומם. חלוציות תיתכן גם במשמעות צבאית, שפירושה הגעה של כוח מצומצם לפתיחת שטח, להנחת יסודות כלשהם או הקדמת כוחות גדולים.
==בתנ"ך==
==חלוציות בציונות==▼
[[קובץ:Second_aliyah_Pioneers_in_Migdal_1912_in_kuffiyeh.jpg|ממוזער|שמאל|250px|חלוצים אוכלים ארוחת צהריים בשדות חוות [[מגדל (יישוב)|מגדל]]. צולם ב-1912 על ידי הצלם [[יעקב בן דב]]]]▼
מעשה החלוציות טמון עוד בימי ה[[תנ"ך]], כמסופר ב{{תנ"ך|במדבר|לב}} על חלוצי העם העברי ב[[ארץ ישראל]]: "ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה'...ונכבשה הארץ...".
[[טרסה|חקלאות טרסות בהר הארץ-ישראלי]], המפעל הבראשיתי הגדול בהר הארץ ישראלי פועלם של [[בני ישראל ]] היה, בניין המדרגות והסכרים במדרונותיו ובגאיותיו, הפיכת יערות וטרשים בהר, בעבודת כלי ברזל, לגן פורח.
▲[[קובץ:Second_aliyah_Pioneers_in_Migdal_1912_in_kuffiyeh.jpg|ממוזער|שמאל|250px|חלוצים אוכלים ארוחת צהריים בשדות חוות [[מגדל (יישוב)|מגדל]]. צולם ב-1912 על ידי הצלם [[יעקב בן דב]]]]
[[קובץ:Commencing a Jewish settlement. Types of settlers. Approximately 1920 to 1930. matpc.02355.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוצים במגדל בתקופת [[העלייה השנייה]], [[1912]]]]
כבר בראשית ימיה של ה[[ציונות]] עלה נושא החלוציות כמעשה מרכזי במטרותיה. פעולות חלוציות ראשונות לקראת סוף [[המאה ה-19]] היו קיום [[העלייה הראשונה]] והקמת מושבותיה. בשנים מאוחרות יותר היו החלוצים בין היתר, אותם אנשים אשר עברו בארצות מוצאם ב[[גלות (יהדות)|גולה]] הכשרות מקצועיות לקראת עלייתם לארץ ואלו אשר עלו לארץ והתיישבו בה. תנועת "[[החלוץ]]" שהוקמה ב-[[1917]] בידי [[יוסף טרומפלדור]], הייתה כוח חלוצי מרכזי באותן שנים. החלוצים עסקו בהקמת התיישבות חקלאית, כאשר פעלו בשנים שלאחר מכן חלוצי [[העלייה השנייה]], [[העלייה השלישית]]. חלוצי התיישבות גם המשיכו להגיע ב[[העלייה הרביעית|עליה הרביעית]] למרות כינוייה - "העלייה ה[[בורגנות|בורגנית]]".
שורה 19 ⟵ 23:
===לאחר הקמת מדינת ישראל===
הרוח החלוצית לא פסה עם קום המדינה. כדי ליישב חלק ממיליון העולים לארץ הוקמו בשנותיה הראשונות של המדינה כ-300 יישובים חדשים.
הרוח החלוצית לא פסקה עם קום המדינה. בראשית המדינה הוקמו [[היאחזות נח"ל|האחזויות נח"ל]] על ידי הממשלה. בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] קמו [[התנחלות|התנחלויות]] ב[[יהודה ושומרון]], ב[[חצי האי סיני]], [[רצועת עזה]] ו[[רמת הגולן]].▼
בספרו "חזון ודרך" הגדיר דוד בן-גוריון את החלוציות כתופעה יהודית שראשיתה "באיש השח"ל [=שירות חלוצי לישראל] הראשון" - אברהם אבינו, שיצא מחרן "הלוך ונסוע הנגבה". על פי בן-גוריון
חלוציות: "זוהי קודם כל אי-השלמה עם המציאות. אין עם בעולם שיש בתולדותיו גילויי אי-השלמה כתופעה מתמדת, יסודית, אורגנית כאשר יש לאומה היהודית [...] הדברים לא התחילו עם התנועה הציונית, והמפעל הציוני לא התחיל עם הקונגרס הציוני הראשון. יסוד פתח-תקווה קדם לקונגרס, מקווה-ישראל קדם ל[[פתח תקווה]], והפרדס של מונטיפיורי קדם אף למקווה ישראל. הדבר שנתחדש בדורותינו - ההתנדבות האקטיבית, רצון המהפכה והכיבוש החיובי. חלוצי ישראל לא הסתפקו עוד באי-כניעה פסיבית, אלא גמרו אומר לשנות גורלם בעצם ידיהם ולבנות לעצמם חיים חדשים. הופיעה חלוציות בונה וכובשת [...] וכל אשר יש לנו בארץ עכשיו הוא פרי מהפכה היוצרת".{{הערה|דוד בן-גוריון, '''חזון ודרך''', כרך שני, תש"י-1950, עמ' 263.}}
▲
==ראו גם==
| |||