זיז (מיתולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏פתיח: הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Lev-Beh-Ziz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לווייתן (מיתולוגיה)|לווייתן]], [[בהמות (תנ"ך)|בהמות]] וזיז. אילוסטרציה, [[אולם (עיר)|אולם]], 1238]]
'''זיז''', הוא [[עופות|עוף]] פלאי המוזכר ב[[ספר תהילים]]{{הערה|תהילים נ, יא; פ, יד}} (אם כי יש פרשנים הסבורים שה"זיז" בתהילים זה כינוי לשרצים{{הערה|כך למשל [[רש"י]] על תהילים נ, יא ו-פ, יד}}), שנאמר עליו כי היה כה גדול עד שיכול היה לחסום את [[השמש]] עם כנפיו הפרושות.{{הערה|בראשית רבה י"ט י"ד תיאודור-אלבק, עמ' 173; ויק"ר כב, י, מרגליות עמ' תקכג .{{בבלי|בבא בתרא|עג|ב}} מתואר ,כעוף שרגליו בקרקע וראשו ברקיע}} ייתכן שזיז דומה במידת מה ל[[רוק (מיתולוגיה)|רוק]].
 
על פי המסורת היהודית, [[בשר עוף]] זה יוגש יחד עם ה[[בהמות (תנ"ך)|בהמות]] וה[[לווייתן (מיתולוגיה)|לווייתן]], בסעודת [[אחרית הימים]].{{הערה|מדרש תהלים י"ח, כ"ה}} ה[[סימורג]] ה[[מיתולוגיה פרסית|פרסי]] הושווה על ידי [[רב]]נים עם הזיז. השילוש של בהמות, לויתן וזיז היה [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] קישוטי מועדף על הרבנים שחיו ב[[גרמניה]].
 
==בר יוכני==
ישנו עוף-ענק אחר המוזכרתהמוזכר על ידי [[חז"ל]], הקרוי "בר-יוכני".{{הערה|{{בבלי|יומא|פ|ב}}; {{בבלי|סוכה|ה|ב}}; {{בבלי|בכורות|נז|ב}}.}} חז"ל אף ראו בו את העוף המכונה ב[[ספר איוב]]:{{הערה|{{תנ"ך|איוב|לט|יג}}.}}: "[[כנף רננים (עוף)|כנף רננים]]".{{הערה|{{בבלי|בכורות|נז|ב}}. ראו גם בין דברי המפרשים המסורתיים על הפסוק שייחסו את ה"כנף רננים" לעופות אחרים ([[משה אלשיך|אלשיך]]: ב[[לעז]] 'פאוון' [בתרגום מטורקית (שפת מגוריו הראשונה של האלשיך): tavuskuşu = [[טווס]]]. [[המצודות|מצודות דוד]]: טווס (כדברי האלשיך). [[מלבי"ם]]: [[יען]]), איך אין להקביל זאת לאותו "בר יוכני", שכן כפי הנראה בגמרא, רוחב פני ה"בר יוכני" היה רחב בהרבה משיעור [[טפח]] (ובפרט זה לא שייך לומר כי יש בו הגזמה, שכן הגמרא מוציאה מכך דין הלכתי). ראו גם הרב קורמן, [http://tora.us.fm/tnk1/tora/wyqra/tm01_ofot.html עופות טהורים וטמאים]}} קצת קשה לדעת אם אכן אותו "בר יוכני" הוא גם ה"זיז" המוזכר ב[[ספר תהילים]] והוזכר בשני המקומות בשמות נפרדים. עוף-ענק זה מוזכר בתלמוד:{{הערה|{{בבלי|בכורות|נז|ב}}.}}: 'פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני, וטבעה שישים [[מטרופולין|כרכים]], ושברה שלוש מאות [[ארז]]ים'. אף שמספרים אלו הם בדרך גוזמה,{{הערה|ראו רש"י שבת צ: ד"ה שיתין; תוס' ב"ק צב: ד"ה שיתין; רשב"ם פסחים קיט. ד"ה משוי.}} מכל מקום המשתמע מכך הוא שאותו "בר יוכני" היה אדיר ממדים.
 
== קישורים חיצוניים ==
* מאיר בר-אילן, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/yetsurim-2.htm יצורים באגדה היהודית העתיקה], באתר דעת'''דעת.'''
 
==הערות שוליים==