חצר חסידית – הבדלי גרסאות

* '''[[משב"ק]]''' (ראשי תבות: משמש בקודש)- החסיד הקרוב ביותר לרבי, במקרה בו האדמו"ר זקוק לעזרה (כגון אדמו"ר זקן הזקוק לעזרה בהליכה) המשב"ק הוא המסייע לו. המשב"ק בדרך כלל הוא גם האחראי לסדרי קבלת הקהל, לשליחויות שונות, וכדומה. בחסידות חב"ד קרוי תפקיד זה בשם "מזכיר".

* '''ניגון''' - בחסידות קיימת חשיבות רבה לניגון, והדבר אף מתאפיין בז'אנר מוזיקלי הידוע כ"[[מוזיקה חסידית]]". לחסידויות רבות יש [[מלחין]], בין הידועים שבהם היה [[יעקב תלמוד]] שהיה מלחין ונגן החצר של [[חסידות גור]], או רבי יעקב טאליחאנער שהיה מלחין לחסידויות הליטאיות, סלונים וקארלין. יש חסידויות, בהן הניגון בעל משמעות רבה יותר, ה[[אדמו"ר]] הוא המלחין, כגון ב[[חסידות מודז'יץ]], בה מודגש במיוחד נושא הניגון ([[ניגוני מודז'יץ]]), וב[[חסידות ברסלב]] ([[ניגוני ברסלב]]), בה מספרים שרבי [[נחמן מברסלב]] חיבר ניגון לכל דבר תורה שלו. ב[[חסידות חב"ד]] מייחסים חשיבות רבה לניגון{{הערה|1=חשיבות הניגון בחסידות חב"ד: [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=419&ArticleID=632 קולמוס הנפש] באתר [[צעירי חב"ד]]}} ויש הרבה ניגונים המיוחדים לחב"ד - [[ניגוני חב"ד]].

* '''קוויטל''' - בקשות החסידים לצדיק כתבו בפתקאות הנקראות "קוויטל". לרוב מצורף לקוויטל "פדיון" - סכום כסף שניתן כתרומה לרבי. הפדיון מהווה סמל לכך שהחסיד פודה עצמו ומשפחתו מצרות. בחב"ד מכונה פתק הבקשה פ"נ - ראשי התיבות של 'פדיון נפש'.

* '''[[שטיבל]]''' - חסידים שהיו רחוקים ממקום מושב הרבי, היו נאספים בשטיבל לקיים מניין משלהם, ומתפללים ב[[נוסח ספרד]] או בנוסח האריז"ל. היו גם מתכנסים שם להתוועדות חסידים בליל שבת, לסעודות "שלישית" ו"[[מלווה מלכה]]", שם ישבו ושרו מניגוני החצר, ולעיתים, העלו סיפורים של הרבי והזכירו דברי תורה שלו. כך התחברו אליו ממקום מושבם, בשטיבל אף הרבו באהבת חברים, שהיוותה ערך עליון בחסידות.