זאב רכטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הנו->הוא, קידוד קישורים, סקריפט החלפות (וונציה)
שורה 9:
עם שובו ארצה בשנת [[1932]], חזר רכטר להתגורר ב[[תל אביב]], וחידש את פעילותו המקצועית בישראל. במשרדו ששכן תחילה ב[[בית אנגל]] והחל משנת [[1952]] ב[[כיכר מלכי ישראל]], הועסקו לאורך השנים אדריכלים צעירים שעתידים היו להוביל תוך זמן קצר את הענף בישראל, ובכללם: [[דוד רזניק]], [[דן איתן]], [[צבי הקר]] וממשיך השושלת – [[יעקב רכטר]].
 
יחד עם אדריכלים נוספים ייסד רכטר את "[[חוג הארכיטקטים]]". בין האדריכלים הצעירים שאליהם חבר רכטר ניתן למצוא את [[יוסף נויפלד]], [[אריה שרון]], [[קרל רובין]], [[דב כרמי]], [[שמואל ברקאי (אדריכל)|שמואל ברקאי]], וכן [[ישראל דיקר]] ו[[יוליוס פוזנר]], שאף ערכו את עיתון הקבוצה.
 
רכטר הוא אחד מראשיה של [[אדריכלות מודרנית|התנועה המודרנית באדריכלות]] בארץ ומייבאה של תפישתו החלוצית של האדריכל [[לה קורבוזיה|לֶה קוֹרְבּוזְיֶה]] לישראל. רכטר היה הראשון ש"הרים" את בנייניו על עמודים, בדומה לכמה ממבניו של לה קורבוזיה: [[בית אנגל]], הניצב ב[[שדרות רוטשילד]] ופינת [[רחוב מזא"ה]] ([[1933]]), הנוהוא למעשה הבניין הראשון בתל אביב שנבנה על גבי עמודים. קומת העמודים המפולשת במפלס הקרקע יוצרת מקום פתוח ומגונן, מרחיבה את חלל הרחוב וחושפת אותו לתנועת הרוח. כיום קומת עמודים זו אטומה (האטימה בוצעה בידי חיילי המפקדה הבריטית ששכנה במקום בשנות הארבעים).
 
רכטר נפטר בשנת 1960 מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]], בן 61 במותו. נקבר ב[[בית העלמין נחלת יצחק]].
שורה 27:
* מלון [[קלי"ה]], חוף [[ים המלח]] (1934);
* בית פרידמן, רחוב זמנהוף 15 (1936);
* בית פריד, [[רחוב אחד העם]] 93 פינת [[רחוב החשמונאים]], (1937);
* [[בית הבראה]] ב[[קיבוץ]] [[מעלה החמישה]] (1947);
* בנייה בקיבוצים (1940–1947);
שורה 48:
קובץ:Binyaney-hauma.JPG|[[בנייני האומה]] (חזית הבניין שונתה בסוף שנות ה-90)
קובץ:Fredric R. Mann Auditorium-Tel Aviv-2.jpg|[[היכל התרבות]]
rechterven.JPG|ביתן ישראל בביאנלה בונציהבוונציה
</gallery>
 
שורה 56:
==לקריאה נוספת==
* "רכטר זאב", בתוך: [[דוד קרויאנקר]], '''אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948–1990''', ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1991, עמ' 447.
*[[רן שחורי]]: '''זאב רכטר''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1987
*[[אבא אלחנני]]: '''המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20''', משרד הביטחון, 1998
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2018/05/30/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91סיבוב-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AAבבית-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93פריד-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91ברחוב-%D7%90%D7%97%D7%93אחד-%D7%94%D7%A2%D7%9Dהעם-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9Fבתכנון-%D7%96%D7%90זא/ סיבוב בבית פריד ברחוב אחד העם בתכנון זאב רכטר], באתר 'חלון אחורי', 30 במאי 2018
*מיכאל יעקובסון: [https://michaelarch.wordpress.com/2018/06/23/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91סיבוב-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AAבבית-%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%99%D7%9Dהכדים-%D7%91%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9Fבתכנון-%D7%96%D7%90%D7%91זאב-%D7%A8%D7%9B%D7%98%D7%A8רכטר/ סיבוב בבית הכדים], באתר 'חלון אחורי', 23 ביוני 2018
* {{הארץ|קשת רוזנבלום|על גדות הסחנה ישבנו גם בנינו|1.1874546|27 בנובמבר 2012}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3092352,00.html תחייה בנצרת: בית ההבראה המיתולוגי נפתח מחדש], [[Xnet]],{{כ}} בינואר 2012
* מיכאל יעקובסון: [https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5498022,00.html הורסים יצירת מופת: בית ההבראה הנודע יוחרב לטובת שכונה בנצרת], 28 באפריל 2019, [[xnet]]
* מיכאל יעקובסון: [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3089603,00.html כך נולדת עיר: טיול בתל אביב בעקבות זאב רכטר], 14.10.2011, [[Xnet]]
* נועם דביר, [http://www.haaretz.co.il/1.3330144 זאב רכטר, ממבשריה של התנועה המודרניסטית בארץ], [[עכבר העיר]], 27 באוקטובר 2009
* נועם דביר, [http://www.haaretz.co.il/1.3329034 ביקור נדיר וכנראה אחרון בביתו של זאב רכטר], עכבר העיר, 12 בנובמבר 2009
* [[אברהם ארליק]]: [http://michaelarch.wordpress.com/2010/12/15/50-%d7%a9%d7%a0%d7%94שנה-%d7%9c%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%95לפטירתו-%d7%a9%d7%9cשל-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%9cהאדריכל-%d7%96%d7%90%d7%91זאב-%d7%a8%d7%9b%d7%98%d7%a8רכטר/ מאמר הערכה הסוקר את פועלו של רכטר] באתר 'חלון אחורי', דצמבר 2010
* {{אנצ רוסית|13510}}
* [http://www.artlog.co.il/telaviv/list.html מיצירותיו] באתר Bauhaus בתל אביב