התקווה – הבדלי גרסאות

בשנת [[ה'תרמ"ז]] ([[1886]]) היה [[שמואל כהן (מלחין)|שמואל כהן]] פועל חקלאי ב[[ראשון לציון]], [[העלייה מרומניה|עולה מבסרביה]] (בימינו [[רפובליקת מולדובה]]). הוא קיבל מידי אחיו את קובץ השירים "'''ברקאי'''" של אימבר, עם הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שהודפסה בירושלים, ומצא עניין מיוחד בשיר "תקוותנו". שתי שורות בבית התשיעי דיברו אל ליבו: "רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְהוּדִי / גַם אַחֲרִית תִּקְוָתֵינוּ". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין כנראה ל"תקוותנו" [[לחן]] של [[פזמון]] עממי [[מולדובה|מולדובני]] שהכיר מילדותו בעיירה [[אונגני]], או מהכשרתו החקלאית לקראת עלייתו מבסרביה. הלחן, בגרסה במקור בשם "עגלת השוורים" ("[https://www.youtube.com/watch?v=adTjy-TIW_Q Carul cu boi"], או בקיצור: "אויס צ'יא"), היה נפוץ ב[[רומניה]] כ"לחן ישן נושן".{{הערה|1=השיר המולדובני תיאר חקלאים המאיצים בשווריהם בעת נסיעה בעגלה.{{ש}}[http://www.youtube.com/watch?v=adTjy-TIW_Q האזינו לשיר המולדובני "Carul cu boi"], באתר [[יוטיוב]]}} אותו הלחן בדיוק שימש גם לשירי־עם רומנים נוספים כמו "שיר של חודש מאי" הידוע גם כ"החורשות התעוררו" (ב[[רומנית]]: "Luncile s-au deşteptat"), המהלל על תחיית הטבע באביב. הלחן, הנלמד בבתי ספר ברומניה ובמולדובה,{{הערה|1=[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:VyicUxN4m5YJ:nou.edu.md/files/unsorted/Educatie%2520muzicala_Curricula.pdf+Smetana+G.Popovici+Cantece+moldovene&hl=iw&gl=uk&pid=bl&srcid=ADGEESiox6F3qwdc25-0R44gWutl9BkPDQp4bye6z_bgq-ZiemY0lJoxGyvN_AOs2uQbqn9fbeYeGNBayFQbCN2q6grrW0upvBLroqtU5gq2E6HJrLaNWg5icDKW4Zli6-XL6vPMzakO&sig=AHIEtbTg5CcA4-6KJikj_JybI9woPBH8zQ קוריקולום מוזיקלי של בתי הספר כיתות 5–8 Educaţia muzicală Curriculum,Ministerul Educaţiei, Chişinău 2010]}} פורסם לראשונה על ידי טימוטיי פופוביץ', [[מוזיקולוג]] רומני מ[[טרנסילבניה]].{{הערה|1={{הקלטה}} [https://www.youtube.com/watch?v=qFM6GBr69Mw האזינו לשיר הרומני Luncile s-au deșteptat החורשות התעוררו - בביצוע מקהלת ילדים בעיר חרלאו בשנת 2013 באתר youtube]}}{{הערה|שיר עם נוסף מצפון טרנסילבניה המצטט לחן דומה ל"התקווה" רק בחלקו הראשון, הוא "תירס זקוף העלים" (רומנית: "Cucuruz cu frunza-n sus")}} אחד הפרקים ביצירה "[[מולדתי]]" מאת ה[[מלחין]] ה[[בוהמיה|בוהמי]] [[בדז'יך סמטנה]] מצטט נעימה דומה במקצת,{{הערה|1={{הקלטה}} האזינו לוולטבה של סמטנה באתר YouTube:{{כ}} [http://www.youtube.com/watch?v=49WNphaiwNY Smetana Ma Vlast: No. 2. Vltava - Moldau] - הקטע המדובר, החל מ־00:57}} הקיימת אולי בפולקלור של ארצו. היו שסברו כי סמטנה שאב אף הוא השראה מאותו זמר עממי שהגיע למרחב הצ'כי. בצ'כיה, בדומה לארצות דוברות גרמנית, קיים שיר ילדים, אך בסולם מז'ורי, דומה במקצת בצליליו הראשונים ל"ולטבה" ו"התקווה" ושמו "Kočka leze dírou" ("החתול מטפס דרך החור").{{הערה|1=האזינו ל [http://www.youtube.com/watch?v=hP8oJ9VPT1o שיר הילדים הצ'כי "Kočka leze dírou"], באתר YouTube}}

 

 

הלחן, בעיקר חציו הראשון, אכן מופיע ביצירות רבות, ביניהן בשיר האיטלקי "פוג'י, פוג'י, אמורו מיו". באיטליה התוודע אליו המלחין [[וולפגנג אמדאוס מוצארט]] בילדותו, ולימים הפיץ אותו ב[[וינה|ווינה]] כאשר שילב קטע ממנו ב[[וריאציה (מוזיקה)|וריאציה]] השמינית שחיבר לשיר ילדים צרפתי פופולרי.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=CH2zlb1pwds&feature=related Mozart: Variations for Piano on "Ah, vous dirai-je maman," K. 265]|שמאל=כן}} וריאציה קרובה ללחן במלואו מופיעה ביצירתו של המלחין הצ'כי סמטנה.{{הערה|1=אסתרית בלצן, '''עבר הווה עתיד - מהרצל עד סאבלימינל''', הוצאת מעלות, 2009}}{{הערה|1=מיכה קינן, [http://www.jewishjournal.com/israeli_in_la/2011/03 עוד לא אבדה תקוותינו], 15 במרץ 2011}}

 

 

התזמורים המקובלים המושמעים והמוקלטים הם אלו שעשו המנצח האיטלקי [[ברנרדינו מולינרי|ברנרדינו מולינארי]] ושל [[פאול בן חיים]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/daily_song/Pages/old/hatikva.aspx|כותרת = התקווה}}}}<score vorbis="1">\relative c' { a8 b c d e4 e f8 e f a e2 d4 d8 d c4 c b8 a b c a4 e a8 b c d e4 e f8 e f a e2 d4 d8 d c4 c b8 a b c a2 a4 a' a a g8. a16 g8 f e2 a,4 a' a a g8. a16 g8 f e2 g4 g8 g c,4 c d8 e f g e4 d8 c d4 d c c b8 a b c a2 d4 d8 d c4 c d8 e f g e4 d8 c d4 d8 d c4 c b8 a b c a2}</score>