שאנגחאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Uviki (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לברית המועצות
שורה 71:
בספטמבר 1948 עלו לישראל צעירי הקהילה מתנועת הנוער [[בית"ר]] בשאנגחאי, אשר קיבלו הכשרה ב[[אצ"ל]], והשתתפו בלחימה מול המצרים בנגב. בדצמבר 1948 בסיוע ארגון ה[[ג'וינט]] נחכרה הספינה "וסטור ויקטורי", שהפליגה משאנגחאי לישראל ועל סיפונה 852 יהודים. בדרכה לישראל עצרה הספינה במרסיי, שם עלו הנוסעים על הספינה הישראלית "נגבה", והגיעו לנמל חיפה בפברואר 1949. זמן לא רב לאחר מכן עלו באותה דרך יהודים משאנגחאי, טינצין, [[חרבין]] ו[[פקינג]]. עם הקמתה של [[הרפובליקה העממית של סין]] בראשות [[מאו דזה-דונג|מאו דזה דונג]] ב-1949, עזבו רוב היהודים את שאנגחאי.
 
ב-1954, בעקבות פיתוח העיר שאנגחאי, נהרס בית הכנסת האשכנזי שבעיר וממשלת סין הקומוניסטית, העבירה באמצעות הקונסוליות בשווייץ, כספים בשווי בית הכנסת ההרוס לבניית בית כנסת חדש בישראל. עיריית תל אביב תרמה חלקת אדמה בשיכון שאנגחאי (בקרבת [[רמת החייל]]) שבו התגוררו יוצאי שאנגחאי, אשר היגרו לסין מרוסיה ב-1917 בעקבות [[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה הרוסית]] ובעקבות אירועים נוספים בבריתב[[ברית המועצות]] שלפני [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|[https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/far_north/china תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית - שיכון שנגחאי]}} בסיוע תרומות נוספות של יוצאי סין, הוקם ב-1962, בית הכנסת האשכנזי "יוצאי שאנגחאי", לזכר הקהילות היהודיות בסין.
 
כיום מתגוררים בשאנגחאי כ-2,000 יהודים רובם [[איש עסקים|אנשי עסקים]], [[דיפלומט]]ים ו[[סטודנט]]ים, המקבלים שירותי דת וקהילה מ[[בית חב"ד]] המקומי, המתפעל גם [[מסעדה]]. בשנים האחרונות קמה בשאנגחאי קהילה ספרדית צעירה המקיימת ארוחות שבת ופעילויות חברתיות לציבור המקומי ולישראלים השוהים במקום. ברובע בו היה גטו שאנגחאי נפתח ב-1999 מחדש בית הכנסת "אהל רחל" ולידו מוזיאון וחדר הקרנה המתארים את חיי היהודים בעיר.