הבדלים בין גרסאות בדף "דוד בנבנשתי"

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מ (החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג))
מ (←‏ביוגרפיה: תקלדה)
דוד בנבנשתי נולד ב[[סלוניקי]] ב-[[1897]], נצר למשפחת רבנים ידועה בסלוניקי. סבו הרב [[בנבנשתי שמואל יוסף]] היה [[אב בית דין]] בסלוניקי. בילדותו הקים עם חבריו, [[נתן שלם]] ו[[יצחק רפאל מלכו]], את "אגודת דורשי עברית" [[1910]]. [[העלייה השנייה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1913]]. בשנת [[1918]] סיים את לימודיו ב[[בית המדרש למורים העברי]] ב[[ירושלים]] והתגייס ל[[הגדודים העבריים|גדוד העברי]] ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] ושירת בו שנתיים. בשנים [[1920]]–[[1926]] לימד ב[[זכרון יעקב]], ב[[מאיר שפיה]] ובכפר הילדים גבעת המורה שליד [[עפולה]]. היה חבר בארגון "[[ההגנה]]" ונפצע ב[[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הגנת ירושלים במלחמת השחרור]]. בשנים 1926–[[1963]] היה מורה ומנהל בית הספר העממי "בית הכרם" בירושלים. ב-[[1927]] הקים ביחד עם חבריו נתן שלם ו[[פנחס כהן]] את אמא"י ([[אגודת משוטטים ארץ ישראלית]]), שהייתה הקבוצה המאורגנת הראשונה שאירגנה סיורי עומק ברכב וברגל בארץ ישראל ובארצות השכנות. בעל תואר [[MA]] מן [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ([[1935]]) בתחום ידיעת א"י. ב-1964 שימש מנהלו הראשון של [[יד יצחק בן צבי]], וכן היה בין יוזמי וראשי אגודת [[אכסניית נוער|אכסניות הנוער]], יושב ראש [[מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל]] ויושב ראש וועדת שמות הרחובות של [[עיריית ירושלים]].
 
בנבנשתי פרסם סדרה של [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] על ארץ ישראל שהיו מיועדים לתלמידי בתי הספר, אשר נהפכו לספרי הלימוד הסטנדרטיים ללימוד המולדת. שרטט והוציא ביחד עם [[בן-ציון לוריא]] מפות קיר גדולות שהיו תלויות בכיתות בתי הספר ברחבי מדינת ישראל. ספרו החשוב ביותר ביחד עם [[פנחס כהן]] הוא "מורה דרך בארץ-ישראל", שהיה מורה הדרך הראשון לסיורים ברגל בארץ-ישראל ([[1937]]), ושמש את סיירי ה[[פלמ"ח]]. כתב מאמרים רבים בנושאי מסורתה התרבותית והלשונית של קהילת סלוניקי ו[[יהדות ספרד]]. נשלח פעמים אחדות להציל אוספים ארכיוניים של [[יהדות יוון|קהילות יוון]] שנכחדו בשואה.}}{{הערה|אוסף דוד בנבנישתי, תיק 33, ספריית יד יצחק בן-צבי.}} בנבנשתי כתב מספר ספרים אוטוביוגרפיים על חייו: "זכרונות נעורים: לקט", "משאלוניקי לירושלים: פרקי חיים", "הגדוד העברי בימי מלחמת העולם הראשונה: יומן", "דרכו של מורה: פרקי חיים בהוראה".
 
דוד בנבנשתי היה נשוי ללאה לבית פרידמן, שעלתה לארץ-ישראל מ[[סובאלק]] שב[[ליטא]] ב-[[1924]] ועבדה כאחות ציבורית בקליניקות לאם ולילד של [[מרכז רפואי הדסה|הדסה]] במשך כששים שנה. בנו, ד"ר [[מירון בנבנשתי]], הוא סופר ועתונאי לשעבר בעתון "[[הארץ]]" והיה סגן ראש עיריית ירושלים, בנו השני, ד"ר [[רפאל (רפי) בנבנשתי]], הוא היסטוריון כלכלי, יועץ לשיתוף פעולה אזורי והיה יועץ כלכלי ל[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], ל[[שר האוצר]] ולשר לשיתוף פעולה אזורי, ונכדו, [[איל בנבנשתי]], הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטאות [[אוניברסיטת קיימברידג'|קיימברידג']], [[אוניברסיטת תל אביב|תל אביב]] ו[[אוניברסיטת ניו יורק|ניו יורק]].