בנות צלפחד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikiLester (שיחה | תרומות) ←חרסי שומרון: עדכון |
מ ניסוח. ייחוד הפרשה כן ראוי לציון. |
||
שורה 3:
במקרא מתוארת פנייתן הפומבית של בנות צלפחד אל [[משה רבנו]]. הן מסבירות כי אביהן מת ללא בנים זכרים וכעת עם [[התנחלות השבטים|הכניסה לארץ]] תיגרע נחלתו, על כן הן מבקשות לרשת אותו ולהמשיך את שמו. משה הפנה את הבקשה אל ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] שקבע את [[ירושה (משפט עברי)|הלכות הירושה]], לפיהן בנות קודמות לאחי הנפטר בסדר ההורשה. בהמשך פנו ראשי השבט למשה והביעו את חששם שבנות צלפחד ינשאו לבני שבט אחר, כך שלאחר מותן תיגרע נחלתן מנחלת השבט. בעקבות כך קבע ה' שבנות היורשות נחלה תינשאנה לבני שבטן בלבד.
[[קובץ:The Daughters of Zelophehad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנות צלפחד עומדות לפני משה (איור)]]
פרשיית בנות צלופחד היא אחת מארבע פרשיות בתורה בהן מתרחשת התפתחות הלכתית בגוף טקסט התורה עצמו. פרשיות בהן מתמודד משה עם סוגיה משפטית ועל מנת למצוא פתרון הוא פונה לאלוהים. תשובת האלוהים משמשת תקדים לחוק חדש<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pinchas/yas.html|הכותב=מנחם בן-ישר|כותרת=דף שבועי מאת המרכז ללימודי וסיוד ביהדות, פרשת פנחס|אתר=www.biu.ac.il|תאריך=תשס"ג|תאריך_וידוא=2019-07-19}}</ref>. מאוחר יותר נקבע שהאיסור על בנות יורשות נחלה להינשא לבני שבט אחר, נאמר רק לבני אותו הדור (עד תום כיבוש הארץ וההתנחלות בה בימי [[יהושע בן נון]]).
==במקרא==
שורה 9:
{{ציטוט|תוכן=וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֵאמֹר: "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח, כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן? תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ." וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם, וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן."|מקור= {{תנ"ך|במדבר|כז}}}}
מאוחר יותר, לפני חלוקת הנחלות ({{תנ"ך|במדבר|לו|א|יב|קצר=כן}}) חלה התפתחות בעניינן של בנות צלפחד - בני משפחתן מ[[שבט מנשה]] העלו בעיה שנוצרה עם יכולתן של נשים לרשת: הזהות השבטית נקבעת על פי שייכותו השבטית של האב. אם יינשאו בנות צלפחד לאנשים משבט אחר, בבוא היום תעבור נחלתן אל ילדיהן, שלא יהיו משבט מנשה ותיגרע נחלתו של שבט מנשה. ההסדר שנמצא לבסוף הוא שבנות צלפחד יינשאו לאנשים משבט מנשה - "למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים" ({{תנ"ך|במדבר|לו|ו|קצר=כן}}). וחידוש הלכתי נוסף התחדש: כאשר בת יורשת את אביה עליה להינשא לאיש משבטו של אביה
יש האומרים כי שמות של מקומות בנחלת מנשה נקראו על שמן של חלק מבנות צלפחד: [[מחולה]] (הטיה של מחלה), [[תרצה]] ו[[עין חגלה]]. השערה זו מבוססת על הקשר בין שמות אנשים למקומות בשבט מנשה, כמו [[גלעד]], [[שכם]] וחפר.{{הערה|1=ייתכן וההפך הוא הנכון ושמות האנשים הם על שם המקומות. }}, וכן בספר במדבר "וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר: וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ"{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר|לב|מא|מב}}}}. [[חרסי שומרון]] כוללים גם את "חגלה" ו"נעה" כמקומות (ככל הנראה יישובים או בתי אב) שמהם הגיעו שמן ויין.
| |||