פתחיה מרגנסבורג – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

בספרו של פתחיה מוזכרים בהרחבה רק מסעיו בארץ ישראל, בבל וסוריה. ככל הנראה לא הוא לא כתב את ספרו, אלא [[יהודה בן שמואל החסיד]], לפי תיאור מסעיו.

 

בבבל פתחיה התרשם מאוד מצורת הלימוד ב[[ישיבות בבל]] ומעמד הנכבד של הקהילות שבראשן המשיכו לעמוד ה[[גאונים]]. פתחיה אף זכה להמלצה מגאוני בבל, שכל מה אשר ילך היהודים המקומיים יראו לו את קברי הצדיקים. כשהגיע לארץ ישראל גילה מצב שונה מאוד מהקהילה בבבל. פה נשארו יהודים מעטים אחרי [[מסעי הצלב]], ואפילו ב[[ירושלים]], אליה הגיע ב-[[1187]], גילה רק יהודי אחד, צבעי במקצועו, שנשאר בהיתר מיוחד מהצלבנים, שהשתמשו בשורותיו. בין הקהילות היהודיות בארץ-ישראל, נוסף על ירושלים, הוא מונה גם את [[חברון]], [[עכו]] ו[[טבריה]]. מידע רב אפשר לשלוף מסיפוריו גם לגבי קברי הצדיקים והמקומות הקדושים שבהם המחבר מתמקד לעומק. חלק מתיאוריו בנושא זה שימשו חוקרים בדורות מאוחרים יותר לגילויים של [[קברי צדיקים]] מחדש. ספרו של פתחיה משום מה לא מזכיר את חזרתו לגרמניה אחרי ביקורו ב[[יוון]]. ככל הנראה התיאור אבד, או שפתחיה לא ייחס לו חשיבות. ככל הנראה חזר פתחיה למולדתו לא יאוחר משנת [[1217]], שנת פטירתו של ר' [[יהודה החסיד]], שכתב כאמור מחבר של חלק מספרו של פתחיה.

 

 

==ספר המסעות של פתחיה מרגנשבורג==