בנות צלפחד – הבדלי גרסאות

ב-1910, בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בשומרון העתיקה נתגלה בית מחסנים ובו כמאה שברי חרסים שעליהם [[אלפבית פיניקי|כתב פניקי]], המכונים [[חרסי שומרון]]. בחלק מן הכתובות (בעיקר מן הקבוצה השנייה שנרשמו בשנה ה-15 לכהונת המלך) הופיע גם שם הנחלה בנוסף לשם הישוב. זיהוי הישובים שבתעודות נעשה על בסיס מחקרים ארכיאולוגיים גאו-היסטוריים והשתמרות השמות ההיסטוריים בשמם של יישובים ערביים הקיימים כיום. מקומות ששמם הקדום לא השתמר זוהו בעזרת פרקים מן התנ"ך ונתונים גאוגרפיים-היסטוריים וארכיאולוגיים. שתיים משמות בנות צלפחד, חגלה ונעה, מופיעים כשמות נחלות בחרסים.<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=בורנשטיין, אריה|שם=הזיקה לנחלה המשפחתית בתקופת המקרא|כתב עת=טללי אורות|כרך=יב|עמ=100-115|שנת הוצאה=תשס"ו}}</ref> על בסיס זהות בין שם הפקיד המוזכר בחרס של חגלה לבין שם הפקיד שבחרסים אחרים המתייחסים ליישובים מזוהים, ניתן לשער שהנחלה הקרויה על שם חגלה הייתה בצפון ה[[שומרון]].{{הערה|[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]],"מקום בפרשה", פרשת פינחס}} על בסיס החרסים אפשר להסיק שנחלת משפחת חוגלה כלל את הישוב [[יצת]]. יצת מזוהה, ככל הנראה ככפר הערבי בשם ציד'.<ref name=":1" />