ג'רוזלם פוסט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
בשנת [[1950]] ביקש [[גרשום שוקן]], בעליו של העיתון באותה עת, להעבירו מירושלים לתל אביב. אגרון התנגד לכך, ובחר לשנות את שם העיתון ל"Jerusalem Post", אשר הוא שמו עד היום.{{הערה|{{דבר||ג'רוסאלם פוסט|1950/04/21|00123}}}}{{הערה|{{מעריב||ג'רוזלם פוסט|1950/04/21|00103}}}}
 
בשנת 1963 החזיקו גופים המקושרים להסתדרות, בהם [[ניר שיתופי]], [[סולל בונה]], [[בנק הפועלים]], [[הסנה]] ו[[המשביר המרכזי]], 37% ממניות העיתון.{{הערה|{{דבר|אליהו אגרס|שנתון ההסתדרות|1963/04/14|00501}}}} בשנות ה-70 הייתה חברת [[משקיעי ישראל]] של סם רוטברג גורם מרכזי בבעלות על העיתון{{הערה|{{מעריב|דוד ליפקין|משקיעי ישראל הזדרזה לחלק רווחי מכירת ג'רוזלם פוסט ונשר כדיבידנד לבעלי חמניות|1988/05/09|01301}}}}.
 
===בבעלות קונרד בלק===
ב-[[1989]] מכר קונצרן "[[כור תעשיות|כור]]", שהחזיק בבעלותו את חברת [[משקיעי ישראל]], את ה-"Jerusalem Post" לקבוצת הולינג'ר הקנדית שבשליטתו של [[קונרד בלק]], בסכום גבוה מאוד שעבר את כל התחזיות.{{הערה|{{העין השביעית|ארי רט|כך נמכר ה"ג'רוזלם פוסט"|18183|1 בספטמבר 1998}}}} הקו המדיני של העיתון הפך מזוהה עם הימין הפוליטי הישראלי.{{הערה|{{הארץ|חמי שלו|18 שנה לפני ישראל היום: זה היה העיתון הראשון של נתניהו|1.5866905|2 במרץ 2018}}}} בעקבות זאת עזבה את העיתון קבוצה גדולה של עיתונאים והקימה את ה[[ג'רוזלם ריפורט]].
בשנת 1987 ביקר בישראל דייוויד רדלר, שותפו של איל עיתונות [[קונרד בלק]] וסגן נשיא קבוצת "הולינג'ר", ופגש את [[אריה מקל]], שהיה היועץ המדיני של ראש הממשלה [[יצחק שמיר]]. רדלר ביקש לפגוש ולסייע לראש הממשלה, והציג את עצמו כשמרן ימני. לשאלתו כיצד יוכל לסייע לראש הממשלה, השיב מקל כי יקנה את העיתון [[ג'רוזלם פוסט]] הליברלי ומאוד ביקורתי כלפי שמיר, אך העיתון לא עמד למכירה באותה עת. בתחילת שנת 1989, העמיד קונצרן [[כור תעשיות]], בעל השליטה בעיתון, את ג'רוזלם פוסט למכירה. אריה מקל נזכר בביקור של רדלר וביקש מחבר הכנסת [[בנימין נתניהו]], שהיה בניו-יורק בסיור הרצאות וגיוס כספים למען הליכוד, ליצור קשר עם רדלר כדי לעניין אותו בהזדמנות לרכוש את העיתון. כאשר נפתחו המעטפות עם הצעות הרכישת שנתקבלו במשרדי הנהלת "כור" באפריל 1989, חשבו המנכ"ל [[בני גאון]] ושמעון רביד, מנהל הכספים של הקונצרן, שבהצעה שהגישה חברת "הולינג'ר" הקנדית נפלה טעות דפוס. ההצעה בסך 20.7 מיליון דולר, הייתה גבוהה פי 4 ויותר מהההצעות האחרות שהגישו אנשי העסקים [[רוברט מקסוול]] יחד עם [[צ'ארלס ברונפמן]], [[אריה גנגר]] ו[[יעקב נמרודי]]{{הערה|{{העין השביעית|[[ארי רט]]|כך נמכר ה"ג'רוזלם פוסט"|18183|1 בספטמבר 1998}}}}. לאחר רכישת הג'רוזלם פוסט על ידי קבוצת "הולינג'ר", הקו המדיני של העיתון הפך מזוהה עם הימין הפוליטי הישראלי{{הערה|{{הארץ|חמי שלו|18 שנה לפני ישראל היום: זה היה העיתון הראשון של נתניהו|1.5866905|2 במרץ 2018}}}}, בעקבות זאת עזבה את העיתון קבוצה גדולה של עיתונאים והקימה את השבועון המתחרה [[ג'רוזלם ריפורט]]. אך בשנת 1998 רכשה "הולינג'ר" גם הג'רוזלם ריפורט שנקלעה לקשיים כספיים{{הערה|{{גלובס|מעריב|ג'רוזלם פוסט רכש %49 מג'רוזלם ריפורט|112616|18 באפריל 1998}}}}.
 
===בשנות ה-2000===