ג'רוזלם פוסט

עיתון יומי ישראלי בשפה האנגלית

ג'רוזלם פוסטאנגלית: The Jerusalem Post) הוא עיתון יומי ישראלי בשפה האנגלית, והוא העיתון השני הוותיק ביותר בישראל (אחרי עיתון "הארץ", שראה אור לראשונה ב-1918).

ג'רוזלם פוסט
The Jerusalem Post
סמליל הג'רוזלם פוסט
סמליל הג'רוזלם פוסט
סמליל הג'רוזלם פוסט
תדירות עיתון יומי
סוגה חדשות
פורמט טבלואיד
מייסד גרשון אגרון עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים אלי עזור
עורך ראשי צביקה קליין
מנכ"ל ענבר אשכנזי
תאריכי הופעה 1 בדצמבר 1932
(בשם "The Palestine Post") – הווה (91 שנים)
שפה מהדורות באנגלית ובצרפתית
מערכת ירושלים, ישראלישראל ישראל
תפוצה 90,000 (ימי חול)
120,000 (סופי שבוע)
מדינה בינלאומי
ISSN 0792-822X
עמוד ראשון עמוד ראשון מהיום
www.jpost.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקורו של העיתון ב"Palestine Bulletin", עיתון יומי באנגלית שנוסד בדצמבר 1932 ולימים הפך ל"Palestine Post". את שמו הנוכחי קיבל העיתון לאחר קום המדינה.

היסטוריה

עריכה

בתקופת המנדט הבריטי

עריכה

את העיתון "Palestine Bulletin" פרסמה הסוכנות הטלגרפית היהודית, מיזם עסקי של המוציא לאור היהודי-אמריקני ג'ייקוב לנדאו (מיזם שאינו קשור לסוכנות היהודית). אחד מעורכי העיתון, לימים עורכו הראשי, היה גרשון אגרונסקי, עיתונאי אמריקני יליד רוסיה ולימים ראש עיריית ירושלים, אשר שינה את שמו לגרשון אגרון. עורך אחר בעיתון היה המשפטן היהודי-אנגלי דוד גויטיין, אשר עלה לארץ בשנת 1929, לימים שופט בבית המשפט העליון הישראלי.

בשנת 1932 הקים אגרונסקי עיתון חדש כדי להתחרות ב"בולטין", אך בסופו של דבר סיכמו אגרונסקי ולנדאו על שיתוף פעולה, והיו לבעלים שותפים של עיתון אחד. למחרת היום, ב-1 בדצמבר 1932 (א' בכסלו תרצ"ג), הופסק פרסומו של ה"בולטין" ואת מקומו תפס ה"The Palestine Post". בגליונו הראשון שלו צוין במפורש כי הוא ממשיך את העיתון "Palestine Bulletin".

במאמר הראשי בגיליון הראשון כתב אגרונסקי: ”מטרתנו לתת לציבור בארץ ישראל עיתון עברי בשפה האנגלית, ולאפשר לפקידי הממשל הבריטי בפלשתינה הבנת מה בענייני יהדות וציונות. כמו כן, מטרתנו לספק מידע יום יומי על מעשי היהודים ומאווייהם בתפוצות ובארץ”.

תחת שלטון המנדט נקט "פלסטיין פוסט" קו שתמך במאבק להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ונקט קו גלוי ותקיף נגד הגבלות שהטיל השלטון הבריטי על הגירת יהודים לארץ ישראל. על אף שלא היה כזה באופן רשמי, נחשב העיתון לשופרה של הסוכנות היהודית. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה העיתון השני הנפוץ ביותר בא"י (אחרי "דבר" ולפני "הארץ") ותפוצתו הייתה כ-20,000 עותקים ביום. ב-6 ביוני 1944, יום הפלישה לנורמנדי, הגיע לשיא תפוצתו עד אז - 50,000 עותקים[1].

 
לאחר הפיצוץ בבניין הפלסטיין פוסט, פברואר 1948

המשרדים והדפוס של העיתון שכנו בירושלים ברחוב הסולל 9 (כיום רחוב החבצלת).

במלחמת העצמאות

עריכה

בראשית מלחמת העצמאות, ב-2 בפברואר 1948, התפוצצה ליד מערכת העיתון מכונית תופת[2] שאותה הובילו, ככל הנראה, שוטרים בריטים. ארבעה אנשים נהרגו ושלושים נפצעו, ולבניין העיתון נגרם נזק רב, אולם הוא לא התמוטט. זאת משום שהקבלן שבנה אותו, שש שנים לאחר רעידת האדמה של שנת 1927 (תרפ"ז), שהייתה בעוצמה של 6.25 בסולם ריכטר, חיזק אותו במיוחד ביסודות ובקירות. חרף הנזק הרב הצליח העיתון לצאת לאור למחרת, תוך הסתייעות בסדר הדפוס של דפוס "אחוה", והדפסת גיליונות בדפוס "ליפשיץ". במאמר המערכת נכתב "שום חומר נפץ לא ימנע מאיתנו להשמיע את קולנו".

בנוסף לנזקי הפיצוץ, סבל העיתון מירידה חדה בתפוצתו, שכן הפינוי הבריטי הוריד בהרבה את מספר קוראיו. בעיה נוספת הייתה ניתוק ירושלים, אשר פגע באפשרות להפיץ את העיתון ברחבי הארץ. לפיכך, במשך כעשרה שבועות, החל מן ה-26 במאי 1948, הופץ העיתון בשתי מהדורות מקבילות, תל אביבית וירושלמית.

פנחס לבון סיפר שבשנת 1948, בעקבות נזקים שגרמה מלחמת העצמאות, פנה גרשון אגרון להסתדרות בבקשת סיוע לעיתון. ההסתדרות הסכימה והשקיעה בעיתון, באמצעות סולל בונה, 25,000 לירות ארץ ישראליות, תמורתן קיבלה מניות בעיתון. עם זאת, היא מעולם לא התערבה בהנהלת העיתון ובעריכתו[3].

 
שער ה"פלסטיין פוסט" ביום הראשון לאחר הכרזת העצמאות

לאחר קום המדינה

עריכה

עם קום המדינה המשיך העיתון להיות כלי הביטוי של הגישה הישראלית, כלפי דיפלומטים זרים ותיירים.

בשנת 1950 ביקש גרשום שוקן, בעליו של העיתון באותה עת, להעבירו מירושלים לתל אביב. אגרון התנגד לכך, ובחר לשנות את שם העיתון ל"Jerusalem Post", אשר הוא שמו עד היום[4][5].

בשנת 1963 החזיקו גופים המקושרים להסתדרות, בהם ניר שיתופי, סולל בונה, בנק הפועלים, הסנה והמשביר המרכזי, 37% ממניות העיתון[6]. בשנות ה-70 הייתה חברת משקיעי ישראל של סם רוטברג גורם מרכזי בבעלות על העיתון[7].

בבעלות קונרד בלק

עריכה

בשנת 1987 ביקר בישראל דייוויד רדלר, שותפו של איל העיתונות קונרד בלק וסגן נשיא קבוצת "הולינג'ר", ופגש את אריה מקל, שהיה היועץ המדיני של ראש הממשלה יצחק שמיר. רדלר ביקש לפגוש את ראש הממשלה כדי לסייע לו, והציג את עצמו כשמרן ימני. לשאלתו כיצד יוכל לסייע לראש הממשלה, השיב מקל כי יקנה את ה"ג'רוזלם פוסט" הליברלי, שהיה ביקורתי מאוד כלפי שמיר. אף שהעיתון לא עמד למכירה באותה עת, בראשית שנת 1989 העמיד אותו למכירה קונצרן כור תעשיות, שהיה בעל השליטה בו. אריה מקל נזכר בביקורו של רדלר וביקש מחבר הכנסת בנימין נתניהו, שהיה בניו-יורק בסיור הרצאות וגיוס כספים למען הליכוד, ליצור קשר עם רדלר כדי לעניין אותו בהזדמנות לרכוש את העיתון[8]. כאשר נפתחו המעטפות עם הצעות הרכישת שנתקבלו במשרדי הנהלת כור באפריל 1989, סברו המנכ"ל, בני גאון, ושמעון רביד, מנהל הכספים של הקונצרן, כי בהצעה שהגישה חברת הולינג'ר הקנדית נפלה טעות דפוס: ההצעה, בסך 20.7 מיליון דולר, הייתה גבוהה פי ארבעה ויותר מן ההצעות המתחרות שהגישו אנשי העסקים רוברט מקסוול, צ'ארלס ברונפמן, אריה גנגר ויעקב נמרודי[9]. לאחר רכישת הג'רוזלם פוסט בידי קבוצת הולינג'ר, הקו המדיני של העיתון נעשה מזוהה עם הימין הפוליטי הישראלי[10]. עיתונאים רבים עזבו את העיתון בעקבות זאת והקימו את השבועון המתחרה, "ג'רוזלם ריפורט" - שאותו רכשה הולינג'ר בשנת 1998, לאחר שנקלע לקשיים כספיים[11].

בבעלות אלי עזור

עריכה

בשנת 2004, לאחר קריסת עסקי קבוצת הולינג'ר[12] והפסד מצטבר של 15 מיליון דולר בשלוש שנים, הועמד העיתון למכירה[13], המו"ל טום רוז פוטר[14] והעורך הראשי ברט סטיבנס התפטר[15].

בנובמבר 2004 ביקש איש העסקים אלי עזור, מבעליה של קבוצת צ'רלטון, לרכוש את העיתון תמורת 13.2 מיליון דולר, באמצעות חברת מרקעי תקשורת בשותפות עם החברה הקנדית קאנווסט[16], אך במהלך 2005 התגלו קשיים בהשלמת העסקה עקב מחלוקת בין עזור ושותפיו[17]. לבסוף, עזור רכש את השליטה בעיתון לבדו[18]. בבעלותו פתח העיתון בשיתוף פעולה עם ה"וול סטריט ג'ורנל", שבמסגרתו הוא מפיץ ומשווק עותקים של "וול סטריט ג'ורנל אירופה" בישראל מאז ינואר 2008[19].

סטיב לינדי היה העורך הראשי של העיתון משנת 2011 ועד מאי 2016[20], וב-2016 החליף אותו יעקב כץ[21].

מאז 2012, העיתון מקיים כנס שנתי בניו יורק, The Jerusalem Post Conference, בהשתתפות אישים בכירים בממשלת ישראל ובעולם היהודי. את הכנס הקים וניהל יזם התקשורת רונן לפלר, וכיום מנהלת אותו מנכ"לית קבוצת הג'רוזלם פוסט, ענבר אשכנזי.

ביולי 2018 פוטר המאייר אבי כ"ץ מהעיתון בגלל קריקטורה המציגה את נתניהו וח"כים מהליכוד כחזירים[22].

לעיתון יש גרסת לייט, המציעה גם שירות שיחות טלפוני בשם IvriTalk המיועד ללימוד עברית בסיסית ומתקדמת. ישנה גם גרסה מקוונת של העיתון המודפס, וגרסאות לילדים ולנוער (zone, street, snap, dash) שנועדו ללימוד ולשיפור רמת האנגלית. הוא אף מוציא מהדורה צרפתית[23], וכן ירחון בעברית קלה ללימוד עברית (IVRIT). העיתון מופץ באמצעות חברת בר שיווק והפצה.

ב-3 בינואר 2022, כחלק ממתקפת סייבר לרגל יום השנה השני לחיסולו של קאסם סולימאני, אתר העיתון נפרץ, אך חזר לפעילות לאחר כשעה.[24]

העורכים הראשיים של העיתון

עריכה

עיתונאים וכותבים בולטים בעיתון

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'רוזלם פוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מרדכי נאור, רבותי, העיתונות, משרד הביטחון, 2004
  2. ^ פצצה לבנין "פ. פוסט" בירושלים, דבר, 3 בפברואר 1948;
    פיצוץ בנין "פ. פוסט" - כמעשה פאראן, דבר, 3 בפברואר 1948;
      דליקה בבניין פלסטיין פוסט, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏, פברואר 1948 ;
      דליקה בבניין פלסטיין פוסט, 1948, בארכיון הסרטונים של British Pathé
  3. ^ חברי הוועדה המרכזת משיבים לשאלות עיתונאים, דבר, 5 במאי 1960
  4. ^ ג'רוסאלם פוסט, דבר, 21 באפריל 1950
  5. ^ ג'רוזלם פוסט, מעריב, 21 באפריל 1950
  6. ^ אליהו אגרס, שנתון ההסתדרות, דבר, 14 באפריל 1963
  7. ^ דוד ליפקין, משקיעי ישראל הזדרזה לחלק רווחי מכירת ג'רוזלם פוסט ונשר כדיבידנד לבעלי חמניות, מעריב, 9 במאי 1988
  8. ^ המציע האלמוני - איל העיתונות בלק, "העולם הזה", גיליון 2695 מ-24 באפריל 1989, עמוד 6
  9. ^ ארי רט, כך נמכר ה"ג'רוזלם פוסט", באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 1998
  10. ^ חמי שלו, 18 שנה לפני ישראל היום: זה היה העיתון הראשון של נתניהו, באתר הארץ, 2 במרץ 2018
  11. ^ מעריב, ‏ג'רוזלם פוסט רכש %49 מג'רוזלם ריפורט, באתר גלובס, 18 באפריל 1998
  12. ^ מו"ל "ג'רוזלם פוסט" לעובדיו: לא צפויים שינויים בעיתון, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2003
  13. ^ הניו יורק טיימס, תוצאות ה"ג'רוזלם פוסט" ב-3 השנים האחרונות: הפסד של 15 מיליון דולר והכנסות של 40 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 במאי 2004
  14. ^ ענת באלינט,מאת, מו"ל ה"ג'רוזלם פוסט", טום רוז, פוטר לאחר 6 שנים, באתר הארץ, 27 במאי 2004
  15. ^ ענת באלינט, עורך "הג'רוזלם פוסט" סטיבנס התפטר, דויד הורוויץ יחליפו, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2004
  16. ^ סוף סיפור: אלי עזור רוכש עם חברה קנדית את ג'רוזלם פוסט תמורת 13.2 מיליון דולר במזומן, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2004
    אסף כרמל, ישראל כבר קטנה עליו, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2004
  17. ^ רוני קורן-דינר, קאנווסט על הקשיים בהשלמת העסקה עם אלי עזור לרכישת "ג'רוזלם פוסט": "זו סחיטה", באתר הארץ, 27 בינואר 2005
  18. ^ תמרה לב, מאבקי השליטה ב"ג'רוזלם פוסט": אלי עזור מבקש מביהמ"ש להצהיר כי הוא בעל המניות היחידי, באתר הארץ, 13 בפברואר 2005
  19. ^ יעל ולצר, "וול סטריט ג'ורנל אירופה" נכנס לשותפות עם "ג'רוזלם פוסט" בישראל מינואר הקרוב, באתר TheMarker‏, 19 בנובמבר 2007
  20. ^ אורן פרסיקו, עורך ה"ג'רוזלם פוסט": בהוראת המו"ל אלי עזור אין להזכיר חשדות לשחיתות בעברו של המועמד לעיריית ירושלים משה ליאון, באתר העין השביעית, 23 ביולי 2013
  21. ^ לי-אור אברבך, ‏עורך ראשי חדש ל"ג'רוזלם פוסט": יעקב כץ, באתר גלובס, 13 באפריל 2016
  22. ^ איתי שטרן, מאייר פוטר מ"ג'רוזלם פוסט" בגלל קריקטורה נגד נתניהו וח"כים מהליכוד, באתר הארץ, 25 ביולי 2018
  23. ^ המהדורה הצרפתית
  24. ^ כאן חדשות, האתר של הג'רוסלם פוסט נפרץ, באתר Twitter