סחר העבדים האטלנטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להאוקיינוס ההודי
מ הוספת קישור לקפיטליזם
שורה 58:
עם זאת, השתתפות אפריקה בסחר יצרה קונפליקט. הקונפליקט התייחס לניגודיות שבין השתתפות אפריקה בסחר והחלק הפעיל שלה בו לבין התנגדותה אליו. החלק של האפריקאים שהשתתפו בסחר לא היה פאסיבי. השליטים והסוחרים הציבו תנאים לבריתות וניהלו משא ומתן על התשלום.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224322:6}}
 
המלחמות והחטיפות עוררו עוינות וחשדנות בין קהילות אפריקאיות. חוסר האמון היה דרישה בסיסית להישרדות אישית וקהילתית. סחר העבדים עצר ועיוות את ההתפתחות התרבותית של החברות. ההיסטוריה העכשווית של אפריקה עשויה הייתה להיות שונה אם שליטיה וסוחריה היו דורשים מוצרי הון לצורך בניית המשק ולא תכשיטים זולים ומשקאות. סחר העבדים עצר את הפיתוח הכלכלי באפריקה ולאובדן משאבי האנוש היו השלכות קשות על הכלכלה החקלאית שתלויה בעבודה. כל אפשרות שהדינמיקה הפנימית של החברה האפריקנית תוביל לפיתוח הקפיטליזםה[[קפיטליזם]] והתיעוש נחסמה על ידי סחר העבדים. השיעור הגבוה של הסחר בעבדים, שהיו כוח עבודה, מנע התפתחויות עסקיות באפריקה שהיו יכולות להביא לניצול של המשאבים ביבשת ולהוביל ליותר הצלחה כלכלית. למשל, מעט מפעלי הייצור הקיימים נהרסו או שלא היו בהם תנאים לצמיחה.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224322:4}}
 
במשך כל תקופת המסחר נוצר קרע באפריקה: המשועבדים או המאוימים בשעבוד התנגדו לדה- ההומניזציה שבפעולה זו. בעקבות כך, כפרים ועיירות בנו ביצורים ומערכות התראה ויצרו הפרדה בין חוץ הכפר לתוכו וזאת כדי למנוע התקפות. הם העדיפו לשבות רעב, ליצור מרד ואף להתאבד במקום לחיות בעבדות.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721224322:6}}