עמליה לבנוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:היסטוריונים ישראלים ל קטגוריה:היסטוריוניות ישראליות using Cat-a-lot |
מ הוספת קישור לבורגנות |
||
שורה 17:
====נקודת מפנה בהיסטוריה הממלוכית, תקופת השלטון השלישית של אל-נאצר מחמד אבן קלאון====
בספרה זה ((1310-1341), A Turning Point in Mamluk History, The Third Reign of al-Nasir Muhammad Ibn Qalawun) של עמליה לבנוני נבדקה יריעה רחבה של מקורות מגוונים, הן אלה שיצאו כבר בדפוס והן כתבי יד. כמו כן נבדקו תהליכי שינוי והתמד בשיטה הממלוכית לאורך כל תקופת שלטונם העצמאית של הממלוכים ב[[מצרים]] ו[[סוריה]]. אילון התייחס למוסד הממלוכי כאל גוף שאינו תלוי זמן כאילו לא היה חלק מסטרוקטורה חברתית-תרבותיות כוללת. לדעת לבנוני, לפחות בסולטנות הממלוכית, המודל של השיטה הממלוכית על פי גרסתו של אילון פעל בשנים הפורמטיביות בלבד, בתקופת [[ביברס]] וקלאון, וגם אז לא תמיד כיבדו את עקרונות החשדאשיה. עד מהרה העילית הצבאית הממלוכית הפכה
על רקע זה, גורסת עמליה לבנוני, עליית ברקוק לשלטון, בתום אותן 40 השנים שלאחר מות אל-נאצר מחמד, איננה תוצאה של הפיכה אלימה של הצ'רקסים נגד הטורקים, כפי שאילון טוען, אלא סיומו של תהליך התעצמות כוחם של הממלוכים הפשוטים על חשבון האמירים. ברקוק, מייסד הסולטנות הצ'רקסית, עלה מדרגת ממלוכ פשוט לדרגת אמיר מאה ומקדם אלף תוך מספר חודשים בשל המוביליות הגדולה שנוצרה בין הסיעות השונות בצבא הממלוכי. מוצאו הצ'רקסי לא היה גורם מכריע בקידומו או בעלייתו לשלטון בסופו של תהליך. יתירה מזאת, ברקוק היה צריך להבטיח את שלטונו מפני הממלוכים הפשוטים שהוא עצמו קנה ואימן. נסיונותיו להחזיר את שיטת החינוך הנוקשה נכשלו משום שהתנאים החדשים של הממלוכים היו עתה זכויותיהם המוקנות. ובאשר לטענה שברקוק שינה באופן מכוון את אופיו האתני של הצבא על ידי חיסול שיטתי של הממלוכים הטורקים וקנייה מסיבית של ממלוכים צ'רקסים תחתם, המקורות מלמדים כי על מנת להבטיח את שלטונו, ברקוק שמר על הפרדה בין שכבת האמירים שאותה השתדל לאייש בממלוכים טורקים (כ-25% לפחות מן האמירים הבכירים עם מותו היו טורקים) לבין הממלוכים הפשוטים שהיו צ'רקסים. מבנה זה של הצבא הצריך מחקר באשר להיצע של ממלוכים בשוקי העבדים. המקורות מלמדים שבארץ מוצאם של הממלוכים האוכלוסייה הטורקית עברה משבר [[דמוגרפיה|דמוגרפי]] קשה הן בשל [[המגפה השחורה]] והן בשל פלישת [[תימור לנג]] המונגולי. התאסלמות הטורקים בארץ מוצאם וכן ריתוקם של הלוחמים הטורקים על ידי השליטים המקומיים בארץ מוצאם בשל המלחמות נגד המונגולים, גרמו להיעדרם משוקי העבדים. עבדים צ'רקסים, שהיו ברובם [[נוצרים]], לעומת זאת, נמצאו בשווקים בשפע ואף הגיעו באופן יזום בעקבות קרוביהם למצרים. ואמנם המקורות מלמדים שמספרם של הממלוכים הצ'רקסים בצבא הממלוכי הלך וגדל מאמצע [[המאה ה-14]] והוא הגיע לשיאו ערב עליית ברקוק לשלטון. יתירה מזאת, בנו של ברקוק, פרג', שעלה לשלטון אחריו, ניסה לחסל את הממלוכים הצ'רקסים של אביו ולהביא ממלוכים טורקים. למרות הערות אלה במקורות עדויות כמותיות של מבנה שכבת האמירים שלו והממלוכים הפשוטים מלמדים שהרוב המכריע בצבא הממלוכי נותר צ'רקסי עד תום הסולטנות הממלוכית.
|