יוליאנוס הכופר – הבדלי גרסאות

מלבד הקצינים הבכירים, שמונו על ידי קונסטנטינוס להשגיח על הקיסר בשדה הקרב, המינוי העיקרי ונציג הבכיר של האוגוסטוס היה ה[[פרפקט]] הפרטוריאני פלורינטינוס. על פי השקפתו של יוליאנוס, המכשולים שהציב הפקיד בפניו נבעו מנקמנות ושרירות לב, בעוד פלורינטינוס ראה את פעולות הקיסר הצעיר שתחת חסות האוגוסטוס כהתערבות בתחומים בהם אין לו סמכות. העימות העיקרי נבע מדרישת קונסטנטיוס והניסיון של פלורינטינוס להעלות ולגבות מיסים מתושבי הפרובינציה, והניסיון של פלורינטינוס לבצע זאת. יוליאנוס פנה ישירות לקונסטנטיוס והצליח להוריד את סכומי המיסים.

יוליאנוס לא נח על זרי הדפנה לאחר הניצחון בשטרסבורג, ובשנתיים לאחר מכן, 358 ו-359, הוא יזם 2 מערכות נוספות מעבר לגדה הצפונית של נהר ה[[ריין]]. כפרים של ה[[אלמאנים|אלמאניים]] נחרבו והיבול נלקח שלל, שבויים רומאיים שוחררו ומבצרי הגבול לאורך הריין נבנו מחדש בחומרי בניה שסופקו על ידי המלכים האלמאניים שהובסו. בתום שנת 359 כבשו הרומאים שטחים נרחבים מידי הגרמאניים עד לקצה גבול האימפריה הרומית בשיא התפשטותה. הישגים אלו החזירו את השקט והשגשוג לגאליה, ויוליאנוס זכה להערצת חייליו ואזרחי הפרובינציה. סביבו התקבצו הוגי דעות ואנשי דת פגאניים במערכת שבסתר שאפה לקדם את יוליאנוס ואת השקפת העולם המשותפת. הצלחתו של יוליאנוס והערצה שלה זכה לא נעלמה מעיניי קונסטנטינוס שבפומבי תמך בשליט הזוטר הכפוף לו, ובמקביל היצר את צעדיו ככל הניתן על ידי הטלת הגבלות על תקציבו ובעיקר על התשלומים ל[[לגיון|לגיונות]]. הכוחותכוחות סמויים לכאורה בתוך הפרובינציה עלו לפני השטח עם בואו לגאליה של שליחו של קונסטנטיוס, שנשא פקודה מהאוגוסטוס על כך שמספר לגיונות, חלק משמעותי מהכוח הלוחם של הפרובינציה, מצטווה לנוע לכוון המזרח ולחבור עם צבאו של קונסטנטיוס.