ויקיפדיה

סוציאליזם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מ אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
'''סוֹצְיָאלִיזְם''' (בעברית: '''חֶבְרָתָנוּת'''{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = האקדמיה ללשון העברית|כתובת = http://hebrew-terms.huji.ac.il/milonimtoichzur.asp?rmrkH=%E7%C6%E1%C0%F8%C8%FA%C8%F0%E5%CC%FA,^%F1%E5%C9%F6%C0%E9%C8%E0%EC%C4%E9%E6%C0%ED&rmrkE=socialism|כותרת = חברתנות|אתר = |תאריך = תשע"ו}}}}) הוא שם-אב לקבוצת [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] [[כלכלה|כלכלית]] , פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על [[אמצעי ייצור]] וניהול עצמי של העובדים. הבעלות המשותפת יכולה להיות במסגרת מדינית, דבר שייקרא "סוציאליזם מדיני", או במסגרת עממית, מה שייקרא "[[סוציאליזם חירותני]]".{{הערה|1= [https://books.google.co.il/books?id=i0w9AQAAMAAJ&redir_esc=y Upton Sinclair's: A Monthly Magazine: for Social Justice, by Peaceful Means If Possible]. Socialism, you see, is a bird with two wings. The definition is 'social ownership and democratic control of the instruments and means of production.'|שמאל=כן}}.
 
התנועה הסוציאליסטית החלה את דרכה בעולם המודרני מתוך תנועת [[מעמד הפועלים]] בסוף [[המאה ה-19]]. בתקופה זו, המונח "סוציאליזם" היה מקושר בראש ובראשונה למבקרים חברתיים אירופיים, אשר מתחו ביקורת על ה[[קפיטליזם]] ועל מושג ה[[רכוש]]. לפי [[קרל מרקס]], שהגדיר ועיצב את התנועה הסוציאליסטית בעידן המודרני, סוציאליזם הוא השלב הסוציואקונומי לאחר המהפכה של ה[[פרולטריון]] ולאחר העברת אמצעי הייצור לבעלות משותפת. לפי מרקס, החברה תתקדם משלב זה לשלב של [[קומוניזם]].
שורה 6:
 
==זרמים בסוציאליזם==
הסוציאליזם הוא שם כללי לתנועות שמטרתן היא העקרונות לעיל (בניית מערכות כלכליות וחברתיות המאופיינות בבעלות חברתית ופיקוח דמוקרטי על אמצעי הייצור). תחת שם זה ניתן למצוא תנועות רבות, השונות ביניהן בדרך אותה הן מציעות ליישום מטרה זו, ולעיתים אף שינויים משניים במטרה עצמה.
 
=== פרשנויות מוקדמות ===
המונח "סוציאליזם" נטבע בשנות השלושים של המאה התשע עשרה, ושימושו דאז התייחס למשמעות פילוסופית או מוסרית יותר מאשר השקפה פוליטית כלשהי. התאולוג השוודי אלכסנדר וינט, למשל, טען שהוא היה האדם הראשון שהשתמש במונח, והגדירו בפשטות כ"ההפך מ[[אינדיבידואליזם]]".
 
 
מספר התנועות והגישות המשתייכות לסוציאליזם גדול, אך ניתן להבחין בארבע גישות מרכזיות, מבחינת הפופולריות שלהן:
 
* קומוניזם – תנועה הדוגלת בביטול כליל של הרכוש הפרטי למען בעלות ציבורית ולמען מילוי צרכיו של האדם ללא קשר לתרומתו הכלכלית, והיא מאמצת את התאוריה של קרל מרקס. על פי גישה זו [[מעמד הפועלים]] יעלה ל[[שלטון]] באמצעות [[מהפכה]], ואז יקים [[דיקטטורה של הפרולטריון]] שתבטל את המשטר הקפיטליסטי ותקים חברה סוציאליסטית כשלב ביניים. דיקטטורת הפרולטריון תהיה רק שלב מעבר, אשר יתפתח אט-אט לעבר מיסוד חברה קומוניסטית אמיתית, על ידי הרגלה הדרגתית של ההמון ל[[פרקסיס]] חופשי.
* [[סוציאליזם דמוקרטי]] – בניגוד לקומוניזם, גישה שמגדירה את הסוציאליזם כאידיאל האולטימטיבי, ולא שלב ביניים בדרך לקומוניזם. הם כוללים גם את רעיונות הדמוקרטיה, פלורליזם וזכויות המיעוטים, וכלל לא מגדירה אותה כ[[דיקטטורה]] של הרוב. למרות זאת, חלק מהמפלגות הדמו-סוציאליסטיות התמזגו או רצות במשותף עם המפלגה הקומוניסטית (לדוגמה החזית השמאלית של צרפת). הם תומכים בכלכלת שוק חופשית, ומתן שירותים של בריאות, חינוך, דיור ותחבורה ציבוריים על ידי המדינה.
שורה 47 ⟵ 45:
 
===רובד פוליטי===
ריכוז הסמכות והכסף בידי הממשלה יביא לשלילת החירות הפוליטית, כיון שההמשלה לא תרשה פעילות חתרנית תחתיה. לדוגמה, היא לא תאפשר שידור ברדיו (השייך לממשלה הסוציאליסטית) שתומך בקפיטליזם, לא תממן קמפיינים כאלה וכו'. לעומת זאת במדינה קפיטליסטית הרדיו נמצא בידיים פרטיות ויפרסם מה שירצה בהתאם לצורכי השוק.{{הערה|1='''[[מילטון פרידמן]]''', [[קפיטליזם וחירות]], פרק ראשון.}}.
===רובד כלכלי===
בבסיס הרעיון הסוציאליסטי אדם עובד עבור רווחת הכלל ולא רק עבור עצמו (עובד עבור הטבה לכלל והכלל דואג לו חזרה), אך לשיטת המתנגדים לרעיון הסוציאליסטי, האדם לא ישקיע מאמצים אם לא יתוגמל בהתאם לתרומתו בפועל. למרות זאת ברוב המדינות המנהלות כלכלה המבוססת על גרסת הסוציאל-דמוקרטיה, קיים מנגנון מוסכם מבחינה חברתית ופוליטית לחלוקה מסוימת של העושר בדמות [[מס הכנסה פרוגרסיבי]].
שורה 58 ⟵ 56:
 
==ניסיון אמפירי==
מדינות סוציאל-דמוקרטיות (כמו למשל [[נורווגיה]], [[שוודיה]], [[דנמרק]], [[פינלנד]], [[צרפת]] ועוד) הצליחו לצמצם את אי השוויון ולשמור על כלכלה מתפתחת. עם זאת, יש הטוענים שמדינות אלה נוטות לקפיטליזם יותר מאשר לסוציאליזם (לדוגמה [[בן שפירו]], [[לארס לוקה רסמוסן]], ראש ממשלת דנמרק לשעבר){{הערה|מדלן גרנט, [https://capx.co/scandinavia-is-no-socialist-valhalla// Scandinavia is no socialist Valhalla], באתר "Capx",{{כ}} 28 ביוני 2017}}.
 
פערי ההכנסות במדינות סוציאל-דמוקרטיות קטנים בהרבה מהמדינות הקפיטליסטיות יותר (26.6 נקודות במדינות סוציאל-דמוקרטיות לעומת 41.08 במדינות הקפיטליסטיות יותר).
 
התנועה הקואופרטיבית בעולם שהינה תנועה שדוגלת באימוץ צורת הבעלות הציבורית של העובדים על מפעלים וחברות שהיא אחת הצורות של בעלות בכלכלה סוציאליסטית, נחשבת לתנועה מוצלחת מאוד ברחבי העולם, כשכיום מיליארד בני אדם חברים בקואופרטיבים לעומת 268 מיליון ב-1971 והדוגמה המוצלחת ביותר למפעל שהפירמות שלו בבעלות העובדים הוא התאגיד הקואופרטיבי [[תאגיד מונדרגון|מונדרגון]] בחבל הבסקים בספרד. בקואופרטיב זה פערי ההכנסות נמוכים בהרבה מבפירמות קפיטליסטיות מקבילות, השכר המינימלי בקואופרטיב גבוה ב-13 אחוזים מהשכר הממוצע בספרד (32000 דולר בשנה, קרוב ל-2700 דולר בחודש) כאשר רוב העובדים בספרד משתכרים מתחת להכנסה זו, וישנה דאגה רבה לרווחתם של העובדים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://toomuchonline.org/this-business-manufactures-equality/|כותרת=A Manufacturer of Equality|אתר=Too Much|תאריך=2015-06-01|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-02-23}}}}.
 
לעומת זאת, המשטרים הסוציאליסטיים שאינם סוציאל-דמוקרטים הובילו לתוצאות שליליות ואף קטסטרופליות הן במישור ההומני והן במישור הכלכלי. השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, סין תחת שלטון מאו וקוריאה הצפונית הביא למוות המוני, אם ברעב ואם ברצח עם למטרת חיסול התנגדות למשטר. בנוסף, המדינות שעברו לשלטון סוציאליסטי שאינו סוציאל-דמוקרטי, דוגמת ונצואלה תחת שלטון צ'אווס ומדורו, התדרדרה הכלכלה לשפל חסר תקדים והשלטון החל בפעולות דיכוי אלימות.
 
עם זאת, בכלכלות קפיטליסטיות הצמיחה הממוצעת ב[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] גבוהה יותר.{{הערה|1=Miles, MA, EJ Feulner, and OGMary Anastasia. ''2005 Index of Economic Freedom.'' The Heritage Foundation and The Wall Street Journal (2005), p. 21; Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23; Kane, T, KR Holmes, and MA O'Grady. ''Index of Economic Freedom. The Link Between Economic Opportunity and Prosperity.'' Washington, DC: Heritage Foundation (2007).|שמאל=כן}}. כך, לדוגמה, נתוני [[הבנק העולמי]]{{הערה|1=[http://go.worldbank.org/H1Q3T60M80 Documents & Reports – All Documents {{!}} The World Bank]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|21.2.2019}}}} מגלים כי במדינות הפחות קפיטליסטיות (מדינות עם חופש כלכלי מועט) ישנו קיטון בתוצר, לעומת גידול במדינות היותר קפיטליסטיות.{{הערה|1=Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 22.|שמאל=כן}}.
 
מתאם דומה בין רמת חיים ומידת הקפיטליסטיות של מדינה ניתן לגלות גם בנתונים אחרים. יש מתאם מובהק בין תוחלת החיים ומידת הקפיטליזם של מדינה;{{הערה|1=Miles, MA, EJ Feulner, and OGMary Anastasia. ''2005 Index of Economic Freedom.'' The Heritage Foundation and The Wall Street Journal (2005), p. 22; Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23.|שמאל=כן}} בגובה ההכנסה של עשרת האחוזים העניים ביותר במדינה, ברמת ה[[אוריינות]], ב[[תמותת תינוקות]] (מתאם הפוך), [[העסקת ילדים]] (מתאם הפוך), גישה למקורות [[מי שתייה|מים באיכות סבירה]], [[שחיתות]] (מתאם הפוך), [[שוק שחור|כלכלה שחורה]] (מתאם הפוך), ו[[מדד הפיתוח האנושי]] של ה[[האומות המאוחדות|או"ם]].{{הערה|1=Gwartney, James D., Lawson, Robert with Easterly William, ''Economic Freedom of the World: 2006 Annual Report'', Canada: Fraser Institute, 2006., p. 23-27.|שמאל=כן}}.
 
== סוציאליזם במאה ה-21 ==
במאה ה-21, בהרבה ממדינות [[מערב אירופה]] הגבולות בין נטייה לסוציאליזם לבין נטייה לקפיטליזם מיטשטשים וכבר לא ניתן לעשות חלוקה דיכוטומית בין מדינות.
 
דוגמה לטשטוש הגבולות נמצאת במדד החופש הכלכלי {{אנ|Index of Economic Freedom}}, המנתח את החופש הכלכלי ב-12 מדדים. בין המדדים השונים ניתן למצוא את מידת ההגנה על הרכוש הפרטי, הסיכון להפקעת והלאמת רכוש, נטל המס המוטל על יחידים וחברות, ניתוח הקלות בפתיחת עסק פרטי, קשיחות בחוקי העבודה, וסחר חליפין חופשי. במדד זה (בשנת 2018), שוודיה הסוציאל-דמוקרטית קיבלה ציון של 76.3, ואילו [[ארצות הברית]], הקפיטליסטית, קיבלה ציון של 75.7 {{אנ|Index of Economic Freedom}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סוציאליזם"