עמק הצבאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Odarel (שיחה | תרומות)
מ הגהה, ניסוח. תיקון טעויות, הוספת קישורים והסרת קישורים לא רלוונטיים. הרחבת תוכן ועדכון.
←‏היסטוריה: הקיום יצר ולא יצרה
שורה 16:
==היסטוריה==
[[קובץ:Sign in Gazelle Valley, Jerusalem.jpg|ממוזער|שמאל|שלט המוצב בעמק לצורך שיקומו.]]
החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] התרחשה בנייה עירונית רבה ופיתוח כבישים סביב השטח אשר יצרה מחסום ברצף השטחים הפתוחים שבין עמק הצבאים לבין השטחים הטבעיים מסביב לעיר. בנוסף לכך, עם סלילת [[כביש בגין]] צומצם בהרבה מרחב המחיה של הצבאים, שהשתרע עד אז בין השכונות [[בית הכרם]] ו[[גבעת רם]], וקיום הכביש יצרהיצר חיץ בלתי עביר בין הצבאים לכל שטח פתוח אחר. הסכנה מהכבישים הצטרפה לסכנות נוספות, כגון כלבים משוטטים, פסולת מתכת ועוד ואוכלוסיית הצבאים ושאר בעלי החיים התמעטה בצורה משמעותית. באותה עת עוד היו בעמק מטעי [[תפוח|תפוחים]] ו[[שזיף|שזיפים]] ששימשו מחסה לצבאים שהצליחו לשרוד, למרות שכבר לא יכלו לשוטט לעבר המרחב הפתוח שמסביב לעיר{{הערה|שם=קרויאנקר|{{הארץ|דוד קרויאנקר|עמק בשירות האומה|1.846439|12 בדצמבר 2002}}}}.
 
ב[[יולי]] [[1995]] קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה 727, שעיקרה שיישובים כפריים, מושבים ו[[קיבוץ|קיבוצים]] רשאים לשנות את ייעוד הקרקע, כלומר: אדמות חקלאיות יוכלו לשנות את ייעודן לאדמות לבנייה. עורך הדין [[שרגא בירן]] פנה לקיבוצים [[מעלה החמישה]] ו[[קריית ענבים]], להם הוחכר השטח לאחר קום המדינה, והציע להם לקדם תוכנית בנייה בעמק, על בסיס החלטה זו, בעסקת קומבינציה. בירן אף יזם מהלך שבו יגדלו שיעור הפיצוי שיתקבל מהפשרת הקרקע לבנייה{{הערה|{{גלובס|נעה ווסרמן-עמיר|המינהל מתנגד לתוכנית פרי הר בירושלים - בגלל הבקשה לפיצוי חריג|79371|21 בפברואר 1999}}}}.
שורה 36:
במהלך שנת 2013 עתרו מספר תושבים בית המשפט המחוזי בירושלים כנגד פעילות עסקית בתשלום שלכאורה תיכננה עמותת [[החברה להגנת הטבע]] בעמק הצבאים בנוסף, עתרו התושבים נגד מסירת מבנים בפארק לעמותת החברה להגנת הטבע שלא על פי הנהלים. טענות העותרים נדחו ברובן<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.takdin.co.il/Searchg/%D7%A2%D7%AA%20%D7%9E%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%202776%2010%2013%20%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F%20%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%20%D7%95%D7%90%D7%97%20%D7%A0%20%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA%20_hd_4340248.html|כותרת=פסק דין : עת"מ (ירושלים) 2776-10-13 - אלחנן ליכט ואח' נ'|אתר=www.takdin.co.il|תאריך_וידוא=2019-07-25}}</ref>, ובפסק הדין נקבע שכפי שהתחייבה עיריית ירושלים יופעל הפארק ללא תשלום. כיום הפארק העירוני מופעל על ידי עיריית ירושלים, כאשר החברה להגנת הטבע מפעילה בפארק כזכיין את תחומי שמירת הטבע וההדרכה, ללא גביית תשלום.
 
לאחר ההכרעה החלה עיריית [[ירושלים]] בגיבוש תוכנית לשיקום העמק והחלו עבודות השיקום ונטיעת עצים. שלב א' של הפארק נפתח למבקרים ב[[מרץ]] [[2015]], ובו [[אגם]] מלאכותי גדול ובריכות נוספות, מרכז מבקרים ופעילויות לכל המשפחה, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר ב[[ישראל]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|פארק עמק הצבאים בירושלים, שהוקם ביוזמת תושבים, ייפתח לציבור בשבוע הבא|1.2598053|24 במרץ 2015}}}}. כיום, הפארק פתוח כל ימות השבוע ללא גביית דמי כניסה או תשלום אחר על שירותים שמציע הפארק. בשעות פעילות מרכז המבקרים, ניתן ללוות בפארק ללא עלות משקפות, מגדירים וחוברות הפעלה למבקרים.
 
== ערכי טבע ותרבות ==