חמישה קולות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''חמשה קולות''', הן מושג תלמודי הנאמר לגבי שמחת חתן וכלה.
 
המשמח חתן וכלה זוכה בשכרו '''לחמשה קולות''', שהיו במעמד [[הר סיני|הר סיני.]] הנהנה מסעודת חתן וכלה ולא משמחם עובר על '''חמשה קולות''' שנאמרו בנבואת ירמיה שיהיו בבניין ארץ ישראל.
 
== במקרא ==
[[מעמד הר סיני|במתן תורה]] נאמרו{{הערה|שמות פרק יט פסוק טז וי"ט}} חמשה קולות "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת (1-2) וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל (3) שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה...וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר (4) הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל (5)". ארבעה קולות היו לפני מתן תורה, הקול החמישי היה - מעמד עשרת הדיברות בהן משה דיבר וה' הגביה את קולו. הגמרא במסכת ברכות (ו, ב) מביאה שהיו עוד קולות, אבל אלו קלות שלאחר מתן תורה, ואינם במניין.
 
מטרת הקולות במתן תורה היו כדי שיחדרו הדברים ללב למשך דורות רבים, הקולות וברקים השפיעו על הלב, ואז נכנסו הדברים לתוככי ליבם. כנאמר בפסוק (דברים ד, ט-י): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ... אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן"{{הערה|שפתי חיים שמות עמוד רלג}}.
 
בנבואת ירמיה{{הערה|ירמיהו פרק לג, י-יא}} על הגאולהה[[גאולה]] נאמר, שבעתיד תבנה ירושלים ויהיו בה חמשה קולות של שמחה: "כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ".
=== בבאור הפסוק ===
מפרשי המקרא נחלקו בביאור הקול החמישי: "קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ". האם התודה וקרבן התודה מתייחסים לתחילת הפסוק או על סופו?