כרטיס מגנטי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:CCardBack.svg|שמאל|ממוזער|225x225 פיקסלים| דוגמה לגב כרטיס אשראי טיפוסי: הפס המגנטי מסומן ב-1 ]]

[[קובץ:Aufnahme_der_magnetischen_Struktur_eines_Magnetstreifens_auf_eine_EC-Karte_(Aufnahme_mit_CMOS-MagView)2.jpg|ממוזער| ויזואליזציה של מידע מאוחסן מגנטית על כרטיס מגנטי (נרשמה עם CMOS-MagView) ]]

'''כרטיס מגנטי''' הוא סוג של כרטיס שניתן [[מדיה דיגיטלית|לאחסן עליו נתונים]] על ידי שינוי ה[[מגנטיות]] של חלקיקים מגנטיים זעירים מבוססי ברזל המוטבעים על רצועה של חומר מגנטי על פני הכרטיס. הפס המגנטי ניתן לקריאה על ידי העברה של הכרטיס על פני הראש קריאה מגנטית . כרטיסים מגנטיים משמשים בדרך כלל [[כרטיס אשראי|בכרטיסי אשראי]], [[כרטיס נסיעה|כרטיסי נסיעה]]. הם עשויים גם להכיל [[RFID|תגי RFID]], [[משיב (RF)|מכשיר transponder]] ו / או [[מעגל משולב|שבב]] המשמשים בעיקר לבקרת גישה לאזורים רגישים וכאמצעי תשלום אלקטרוני.

הקלטה מגנטית על סרט פלדה פותחה בדנמרק סביב שנת 1900 לצורך [[הקלטה|הקלטת]] [[קול|אודיו]]. <ref>{{Cite web|url=http://www.aes.org/aeshc/docs/recording.technology.history/magnetic4.html|title=AES Historical Committee|last=|date=|website=www.aes.org}}</ref> בשנות החמישים הומצא הקלטה מגנטית של נתוני מחשב דיגיטליים על קלטת פלסטיק מצופה [[תחמוצת ברזל]]. ב-[[1960]], [[IBM|יבמ]] השתמשה ברעיון הקלטת המגנטית כדי לפתח דרך אמינה להטמעת פסים מגנטיים עלכרטיסי פלסטיק, <ref name="svigals">Jerome Svigals, The long life and imminent death of the mag-stripe card, IEEE Spectrum, June 2012, p. 71</ref> במסגרת חוזה למערכת אבטחה עבור ממשלת [[ארצות הברית|ארה"בארצות הברית]]. כמו כן נקבעו מספרי [[ארגון התקינה הבינלאומי|התקינה]] המגדירים את התכונות הפיזיות של הכרטיס, הגמישות, מיקום הפס המגנטי, המאפיינים המגנטיים, ותבניות הנתונים. הם גם מספקים את הסטנדרטים של כרטיסי פיננסיים, כולל הקצאת טווחי מספרים למוסדות המנפיקים כרטיסים שונים.

[[קובץ:Magnetic_stripe_prototype.jpg|ממוזער| אב הטיפוס הראשון של כרטיס מגנטי. כרטיס שנוצר על ידי יבמ בסוף שנות השישים של המאה ה-20. פס של סרט צלופן עם ציפוי מגנטי מקובע לפיסת קרטון עם סרט דביק ]]

אחסון מגנטי פותח במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ואחסון נתוני מחשב פותח [[שנות ה-50 של המאה ה-20|בשנות החמישים]]. <ref name="svigals">Jerome Svigals, The long life and imminent death of the mag-stripe card, IEEE Spectrum, June 2012, p. 71</ref>

בשנת 1969 הגה פורסט פארי, מהנדס יבמ, רעיון לאבטחת חתיכת סרט מגנטי, מדיום האחסון השולט באותה תקופה, על בסיס כרטיס פלסטיק. עבודתו הראשונית למציאת דבק שיקבע את הסרט המגנטי לכרטיס כשלה כיוון שכל דבק שהוא ניסה הניב תוצאות בלתי מספקות. רצועת קלטת עוותו כך שלא ניתן היה לקרוא את הנתונים שהופיעו עליהם או שהתכונות של הדבק פגעו במגנטיות של הרצועות. לאחר יום מתסכל במעבדה, כשהוא מנסה למצוא את הדבק הנכון, הוא חזר הביתה עם כמה חתיכות של סרט מגנטי וכמה כרטיסי פלסטיק. כשהסביר לאשתו את מקור התסכול שלו היא הציעה לו להשתמש במגהץ כדי להמיס את הפס. הסבר כי החום של המגהץ התאים בדיוק בכדי לקבע את הסרט המגנטי לכרטיס. <ref>{{Cite web|url=http://www.ibm.com/ibm100/us/en/icons/magnetic/|title=IBM100 - Click on "View all icons". Click on 8th row from the bottom titled "Magnetic Stripe Technology"|date=2011-02-03|accessdate=2011-02-03}}</ref> <ref>{{Cite web|url=http://www.suu.edu/alumni/magazine/fall04/pdf/news.pdf|title=Article on Forrest Parry, pages 3-4|format=PDF|date=|accessdate=2011-11-29|deadurl=yes|archiveurl=https://web.archive.org/web/20111027061240/http://www.suu.edu/alumni/magazine/fall04/pdf/news.pdf|archivedate=2011-10-27}} </ref>.

[[קובץ:2._Front_of_first_mag_striped_encoded_plastic_card.JPG|ממוזער| הצד הקדמי של כרטיס האשראי הראשון עם פס מגנטי. ניתן לראות כי הפס המגנטי הופיע על החלק הקדמי של הכרטיס. בגרסאות הבאות הוא יעבור לצד האחורי. ]]

[[קובץ:3._Back_of_first_mag_striped_encoded_plastic_card.JPG|ממוזער| גב כרטיס האשראי הראשון עם פס מגנטי. ]]

[[קובץ:5._Back_of_first_mag_striped_encoded_paper_card.JPG|ממוזער| הצד האחורי של אחת הגרסאות הראשונות לפס מגנטי על כרטיס נייר. הפס המגנטי הודפס בעזרת צבע מגנטי. ]]

עיקר הפיתוח של כרטיסים מגנטים העשויים מפלסטיק החל בשנת [[1969]] ב- IBM Information Records Division (IRD) שבסיסה ב[[דייטון]] [[ניו ג'רזי]]. בשנת 1970, הועבר גם השיווק אל ה-IRD כדי להתחיל מכירה ושיווק של הכרטיסים. <ref name="03.ibm.com">{{Cite web|url=http://www-03.ibm.com/ibm/history/exhibits/dpd50/dpd50_chronology4.html|title=IBM Archives: DPD chronology - page 4|publisher=03.ibm.com|date=|accessdate=2015-10-25}}</ref> במשך כשנתיים פיתחו מהנדסי IBM IRD תהליך אמין להטבעה של פס מגנטי על כרטיסי פלסטיק באמצעות [[חום (פיזיקה)|חום]], ואת אופן [[קידוד תווים|הקידוד]] של הפס המגנטי המשתמש בטכנולוגיה של [[ברקוד]] [[אופטיקה|אופטי]] . <ref name="NYTimes2013">{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2013/01/06/magazine/who-made-that-universal-product-code.html?_r=0|title=Who Made That Universal Product Code|work=[[The New York Times]]|access-date=2015-10-25}}</ref> <ref name="IBM UPC">{{Cite web|url=http://www-03.ibm.com/ibm/history/ibm100/us/en/icons/upc/|title=IBM100 - UPC|publisher=03.ibm.com|date=|accessdate=2015-10-25}}</ref> השימושים הראשונים של הטכנולוגיה החדשה היו כרטיסי אשראי בנקאיים וכרטיסי זהות ששימשו בנקים, חברות ביטוח, בתי החולים ורבים אחרים. תוצאה נוספת של פרויקט זה הייתה כי IBM IRD ו- IBM Data Processing Division הכריזו ב -24 בפברואר 1971 על מרכז שירות כרטיסי האשראי המגנטי הראשון ועל מסלקת האשראי הראשונה. <ref name="03.ibm.com" /> תהליך הפיתוח והבניה בוצע באיזורבאזור מאובטח במתקן של יבמ IRD בדייטון, ניו ג'רזי אשר נבנה במיוחד עבור הפרויקט. רמת האבטחה הגבוהה נדרשה בגלל הרגישות של הנתונים, שישמו לצורך זיהוי של כרטיסי זהות וכרטיסי אשראי.

מהנדסי IRD פיתחו תהליך אמין של הטבעה חמה של הפס המגנטי על כרטיסי הפלסטיק. הפס המגנטי קודד עם רצועת נתונים יחידה בעזרת תבנית הברקוד האופטית של Delta Delta C <ref name="NYTimes2013">{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2013/01/06/magazine/who-made-that-universal-product-code.html?_r=0|title=Who Made That Universal Product Code|work=[[The New York Times]]|access-date=2015-10-25}}</ref> <ref name="IBM UPC">{{Cite web|url=http://www-03.ibm.com/ibm/history/ibm100/us/en/icons/upc/|title=IBM100 - UPC|publisher=03.ibm.com|date=|accessdate=2015-10-25}}</ref> שפותחה על ידי החטיבה לפיתוח מערכות יבמ. <ref name="NYTimes2013" /> קבוצת יבמ התמודדה עם RCA, ליטון-צלווגר וחברות אחרות שעבדו עם איגוד הסוחרים הקמעונאיים הלאומית האמריקנית NRMA לפיתוח ברקוד אופטי סטנדרטי שישמש בתעשייה הקמעונאית. NRMA רצתה קוד אופטי קריא שניתן להדפיס על גבי מוצרים ואריזות המאפשר לרוכשים "להעביר" את המוצרים במהירות בקופות הרושמות / קופות האלקטרוניות החדשות שפותחו. הקוד אמור היה לשמש גם לייצור ובקרת מלאי של מוצרים. מבין שלל ברקודים אופטיים שהוגשו ל- NRMA על ידי יבמ וחברות אחרות, NRMA בחרה לבסוף בגרסה המאוחרת יותר של הברקוד של יבמ המכונה פורמט הברקוד האופטי Delta Distance D. קוד ה- Delta Distance C היה גרסה קודמת יותר של קוד המוצר האוניברסלי (UPC). קוד ה- UPC נבחר בשנת 1973 על ידי NRMA כסטנדרט שלו והפך לתקן העולמי שכולנו מכירים כיום כקוד המוצר האחיד של UPC. <ref>{{Cite web|url=http://idhistory.com/|title=Retail Identification History Museum History of the UPC|publisher=Idhistory.com|date=|accessdate=2015-10-25}}</ref>

[[Fileקובץ:Example_of_Magnetic_stripe_card_used_for_vending_with_slots_cut_in_it.jpg|ממוזער| דוגמה לכרטיס מסוף שנות השמונים המשמש במכונות אוטומטיות לממכר מזון בבריטניה ]]

בכל כרטיס מגנטי מוטבעים עד שלושה רצועות המכונים רצועות 1, 2 ו -3. כאשר ברצועה השלישית כמעט ולא נעשה שימושעל ידי הרשתות הגדולות בעולם, ולעתיםולעיתים קרובות הוא אפילו לא מוטבע פיזית בכרטיס על מנת ליצור פס מגנטי צר יותר. קוראי כרטיסים בנקודת מכירה קוראים כמעט תמיד רק רצועה אחת, ומשתמשים ברצועה השניההשנייה רק במקרה שהרצועה הראשונה אינה קריאה. המידע המינימלי הנדרש להשלמת עסקה קיים בכל אחד מהרצועות. לרצועה 1 צפיפות סיביות גבוהה יותר (210 סיביות לאינץ' לעומת 75) והיא הרצועה היחידה שעשויה להכיל טקסט אלפביתי, ומכאן שהיא הרצועה היחידה שמכילה את שם בעל הכרטיס.

רצועה 1 נכתבת עם קוד המכונה [[DEC]] SIXBIT בתוספת [[סיבית זוגיות|זוגיות]] משונה. המידע על רצועה 1 בכרטיסים פיננסיים מקודד בכמה פורמטים: '''A''' השמורה לשימוש קנייני של מנפיק הכרטיסים; '''B''', המתואר להלן; '''C-M''', ששומרים לשימוש על ידי ועדת המשנה של ANSI X3B10 ו- '''N-Z''', הזמין לשימושם של מנפיקי כרטיסים:

'''פורמט B:'''

* '''תוקוד פורמט = התחלה"B"''' &nbsp; - תו אחד (בדרךאלפא כלל '%'בלבד)

* '''שם''' &nbsp; - 2 עד 26 תווים
* '''מפריד שדה''' &nbsp; - דמות אחת (בדרך כלל '^')

* '''שםתאריך תפוגה''' &nbsp; - 2 עד 26ארבע תווים בצורה YYMM.

* '''מפרידקוד שדהשירות''' &nbsp; - דמות אחת (בדרך כלל '^')שלוש תווים

* '''קודתו שירותסיום''' &nbsp; - שלושתו תוויםאחת (בדרך כלל '?')

פורמט זה פותח על ידי ענף הבנקאות (ABA). רצועה זו נכתבת בתכניתבתוכנית של 5 סיביות (4 סיביות נתונים + 1) המאפשרת שש עשרה תווים אפשריים: הספרות 0-9, בתוספת שש התווים <code> : ; < = > ? &nbsp;</code>. הבחירה בסימני פיסוק עשוייהעשויה להיראות מוזרה, אך למעשה שישה עשר הסיביות האלו ממפות את הטווח 0x30 עד 0x3f ב [[ASCII]], המגדיר את תווי הספרות ותוספת ששת הסמלים. פורמט הנתונים הוא כדלקמן:

: 24: טובין ושירותיםמזומן בלבד (ללא מזומן)

: 35: כספומטטובין ושירותים בלבד (ללא מזומן), נדרש קוד סודי

: 57: טובין ושירותים בלבד (ללא מזומן), נדרשהשתמש קודבקוד סודיהסודי ככל האפשר

[[כרטיס חכם|כרטיסים חכמים]] הם דור חדש יותר של כרטיסים המכילים [[מעגל משולב]] . כרטיסים אלו מאפשרים קשר בעזרת נקודות מתכת על הכרטיס המאפשרים חיבור חשמלי של הכרטיס לקורא, וכרטיסים ללא מגע המשתמשים בשדה מגנטי או בתדר רדיו ( [[RFID]] ) לקריאת קרבה.

כרטיסים היברידיים הכוללים פס מגנטי בנוסף לשבב - שילוב זה נפוץ במיוחד [[כרטיס חיוב|בכרטיס תשלום]], כרטיסים אלו מתאימים גם למסופי תשלום שאינם כוללים תואמים לכרטיסים חכמים.

כרטיסים עם שלוש התכונות: פס מגנטי, שבב חכם ושבב RFID הופכים נפוצים כיוון שהשילוב של כל התכונות מאפשר פעולות רבות יותר. <ref>{{Cite web|url=http://www.digitaljournal.com/pr/2042258|title=ID Card Supply Now Offers Triple-Secure ID Cards With Magnetic Strip, RFID and Smart Chip - Press Release|publisher=Digital Journal|date=2014-07-09|accessdate=2015-10-25}}</ref>

במהלך [[DEF CON (כינוס האקרים)|DEF CON]] 24, הציג ווסטון הקר אפשרות לשכפול של מפתחות מלונות ומערכות מכירה''.'' בהרצאה, הקר תיאר את אופן הפעולה של כרטיסים מגנטיים והשתמש בתוכנות זיוף, <ref>{{Cite web|url=https://samy.pl/magspoof/|title=Samy Kamkar: MagSpoof - credit card/magstripe spoofer|website=samy.pl|accessdate=2016-12-02}}</ref> [[ארדואינו|וארדואינו]] בכדי להשיג גישה לחדרי מלון באמצעות כרטיסי החדרים של אנשי שירות העוברים לידו. הקר טוען שהוא השתמש במפתחות ניהול ממערכות קופה במערכות אחרות, בעזרתם סיפק גישה לכל מערכת עם קורא פס מגנטי, והעניק גישה לניהול פקודות מיוחדות.  

== ראהראו גם ==

* תגבקרת גישה

* בקרת[[CAC|כרטיס גישה משותף]]

* [[כרטיס חכם]] מאוחסן

* [https://web.archive.org/web/2015082716495320130927201041/http://www.keycardsproteanpayment.org:80/?p=396 השוואההיסטוריה קצרה ביןשל טכנולוגיית Mag-stripכרטיסים ו-שניתנים RFIDלתכנות מחדש (2012)]