כרטיס מגנטי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Aufnahme_der_magnetischen_Struktur_eines_Magnetstreifens_auf_eine_EC-Karte_(Aufnahme_mit_CMOS-MagView)2.jpg|ממוזער| ויזואליזציה של מידע מאוחסן מגנטית על כרטיס מגנטי (נרשמה עם CMOS-MagView)]]

'''כרטיס מגנטי''' הוא סוג של כרטיס שניתן [[מדיה דיגיטלית|לאחסן עליו נתונים]] על ידי שינוי ה[[מגנטיות]] של חלקיקים מגנטיים זעירים מבוססי ברזל המוטבעים על רצועה של חומר מגנטי על פני הכרטיס. הפס המגנטי ניתן לקריאה על ידי העברה של הכרטיס על פני הראש קריאה מגנטית. כרטיסים מגנטיים משמשים בדרך כלל [[כרטיס אשראי|בכרטיסי אשראי]], [[כרטיס נסיעה|כרטיסי נסיעה]]. הם עשויים גם להכיל [[RFID|תגי RFID]], [[משיב (RF)|מכשיר transponder]] ו / או [[מעגל משולב|שבב]] המשמשים בעיקר לבקרת גישה לאזורים רגישים וכאמצעי תשלום אלקטרוני.

הקלטה מגנטית על סרט פלדה פותחה בדנמרק סביב שנת 1900 לצורך [[הקלטה|הקלטת]] [[קול|אודיו]]. <ref>{{Cite web|url=http://www.aes.org/aeshc/docs/recording.technology.history/magnetic4.html|title=AES Historical Committee|last=|date=|website=www.aes.org}}</ref> בשנות החמישים הומצא הקלטה מגנטית של נתוני מחשב דיגיטליים על קלטת פלסטיק מצופה [[תחמוצת ברזל]]. ב-[[1960]], [[IBM|יבמ]] השתמשה ברעיון הקלטת המגנטית כדי לפתח דרך אמינה להטמעת פסים מגנטיים עלכרטיסיעל כרטיסי פלסטיק,<ref name="svigals">Jerome Svigals, The long life and imminent death of the mag-stripe card, IEEE Spectrum, June 2012, p. 71</ref> במסגרת חוזה למערכת אבטחה עבור ממשלת [[ארצות הברית|ארצות הברית]]. כמו כן נקבעו מספרי [[ארגון התקינה הבינלאומי|התקינה]] המגדירים את התכונות הפיזיות של הכרטיס, הגמישות, מיקום הפס המגנטי, המאפיינים המגנטיים, ותבניות הנתונים. הם גם מספקים את הסטנדרטים של כרטיסי פיננסיים, כולל הקצאת טווחי מספרים למוסדות המנפיקים כרטיסים שונים.