ויקיפדיה

סטפנוס הקדוש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 42:
על פי המסורת הנוצרית המובאת בספרו של אנדרי סטרוס מאוניברסיטת רומא, ישנן מסורות שונות לגבי מקום קבורתו של סטפנוס הקדוש. המסורת המסתמנת כאמינה ביותר סוברת כי [[רבן גמליאל הזקן|רבן גמליאל]] היה הדמות המכריעה בנוגע למקום הקבורה של הקדוש. לפי מסורת זו, רבן גמליאל, אשר גילה אהדה רבה לתלמידי [[ישו]] והאמין בחפותו של סטפנוס, הורה למשרתיו לקחת את גופת הקדוש ולהביאה לאחוזתו השוכנת ב[[בית ג'מאל]], בשיפולי [[הרי יהודה]], שם נקבר לאחר טקס מכובד ואמירת הספד באתר הקבורה של רבן גמליאל.
 
בשנת [[415]] כתב [[לוקיאנוס]], [[כומר]] הכפר גמלא שביהודה ([[בית ג'מאל]]), כי חלם חלום ועל פיו מצא את עצמות סטפנוס. במקום בו נמצאו עצמות אלו נבנתה כנסיית סטפנוס הקדוש.
בשנת [[415]] התגלו ב[[בית ג'מאל]] שרידי קבורה שיוחסו לסטפנוס הקדוש. לגילוי השרידים היו השלכות פוליטיות-כנסייתיות חשובות, ביניהן תרומה למעמדה המתחזק של הכנסייה ב[[ירושלים]] ולחיזוק הקשר בינה לבין המרכז הכנסייתי ב[[קיסריה]]. בסמוך לשרידים נמצאה איגרת, בה מספר [[לוקיאנוס]], ה[[כומר]] של כפר גמאלא (בית ג'מאל), את סיפור גילויים של שרידי סטפנוס הקדוש. הטקסט נכתב במקור ב[[יוונית]], ולאחר מכן תורגם בשתי גרסאות ל[[לטינית]], כנראה לשם הפצת האיגרת ברחבי [[הים התיכון]]. במהלך השנים נוספו תרגומים לשפות שונות, אולם התרגום ה[[לטיני]] נחשב לאמין ולמדויק ביותר, ולכן שרד עד היום. האיגרת מורכבת למעשה משתי איגרות שונות – איגרתו של אוויטוס ה[[כומר]] מ[[ספרד]], ואיגרתו של לוקיאנוס ה[[כומר]] מכפר גמאלא. דמותו של סטפנוס אינה מרכזית באיגרת זו, אלא מצטיירת כמעט כניצב בסיפור המוקדש בעיקרו ל[[רבן גמליאל]] הזקן. אולם בחקר דמותו של סטפנוס ניתן ללמוד ממנה על מקום קבורתו וחשיבותו של הקדוש במסורת הנוצרית.
 
לגילוי השרידים היו השלכות פוליטיות-כנסייתיות חשובות, ביניהן תרומה למעמדה המתחזק של הכנסייה ב[[ירושלים]] ולחיזוק הקשר בינה לבין המרכז הכנסייתי ב[[קיסריה]].
 
=== תוכן האיגרת ===
הטקסט נכתב במקור ב[[יוונית]], ולאחר מכן תורגם בשתי גרסאות ל[[לטינית]], כנראה לשם הפצת האיגרת ברחבי [[הים התיכון]]. במהלך השנים נוספו תרגומים לשפות שונות.
חלקה הראשון של האיגרת הוא, כאמור, מכתבו של ה[[כומר]] אוויטוס, בו הוא מבקש מ[[לוקיאנוס]], מגלה שרידיו של סטפנוס הקדוש, למסור לו את סיפורו המלא של מסעו כדי שיוכל לפרסם את סיפור הנס.▼
 
חלקה השני של האיגרת מתאר לפרוטרוט את מסע הגילוי, כמענה לבקשתו של אוויטוס. הסיפור התחיל ביום ששי בשלושה בדצמבר, שנת [[415]], כאשר התגלה אל [[לוקיאנוס]] איש זקן, שהזדהה כגמליאל, ואמר לו ללכת ל[[ירושלים]] ולומר ל[[בישוף]] העיר – יוהנס הקדוש, שיפתח את מבנה הקבר כדי שהאל, משיחו ו[[רוח הקודש (נצרות)]] יפתחו את [[שער הרחמים]] בעולם הזה. עוד אמר לו גמליאל כי מי שקבור על ידו בנוסף לבנו, אביבאס, הוא סטפנוס הקדוש, אשר נסקל בירושלים בגלל אמונתו ב[[משיח]].▼
▲חלקה הראשון של האיגרת הוא, כאמור, מכתבו של ההכומר אוויטוס, מ[[כומרספרד]] אוויטוס, בו הוא מבקש מ[[לוקיאנוס]]מלוקיאנוס, מגלה שרידיו של סטפנוס הקדוש, למסור לו את סיפורו המלא של מסעו כדי שיוכל לפרסם את סיפור הנס.
[[לוקיאנוס]] קיבל מגמליאל הנחיות בדבר מיקומו המדויק של הקבר המשותף לו, לבנו ולסטפנוס, ויצא למסע גילוי השרידים. כשם שתיאר זאת גמליאל בנבואה, מצא לוקיאנוס את קברו של סטפנוס, אשר סומן בשושנים אדומות ומוקם מזרחית לפתח הקבר, ועליו נכתב 'כליאל', בתרגומו Stephanus Dei – כתר האל. את חשיפת הקבר ליוו מעשי ניסים של ריפוי פלאי וגשם בעיצומה של [[בצורת]].▼
▲חלקה השני של האיגרת מתאר לפרוטרוט את מסע הגילוי, כמענה לבקשתו של אוויטוס. הסיפור התחיל ביום ששי בשלושה בדצמבר, שנת [[415]], כאשר התגלה אל [[לוקיאנוס]] איש זקן, שהזדהה כגמליאל, ואמר לו ללכת ל[[ירושלים]] ולומר ל[[בישוף]] העיר – יוהנס הקדוש, שיפתח את מבנה הקבר כדי שהאל, משיחו ו[[רוח הקודש (נצרות)]] יפתחו את [[שער הרחמים]] בעולם הזה. עוד אמר לו גמליאל כי מי שקבור על ידו בנוסף לבנו, אביבאס, הוא סטפנוס הקדוש, אשר נסקל בירושלים בגלל אמונתו ב[[משיח]].
 
▲[[לוקיאנוס]] קיבל מגמליאל הנחיות בדבר מיקומו המדויק של הקבר המשותף לו, לבנו ולסטפנוס, ויצא למסע גילוי השרידים. כשם שתיאר זאת גמליאל בנבואה, מצא לוקיאנוס את קברו של סטפנוס, אשר סומן בשושנים אדומות ומוקם מזרחית לפתח הקבר, ועליו נכתב 'כליאל', בתרגומו Stephanus Dei – כתר האל. את חשיפת הקבר ליוו מעשי ניסים של ריפוי פלאי וגשם בעיצומה של [[בצורת]].
 
=== פיזור שרידי הקדוש ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סטפנוס_הקדוש"