ויקיפדיה

משמרות כהונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏סדר החלוקה למשמרות: , אחידות במיקום הערות שוליים ניסוח
שורה 12:
'''משמרות כהונה''' היו קבוצות של [[כהן|כוהנים]], אשר על פי ספר [[דברי הימים]] עבדו ב[[משכן]] וב[[בית המקדש]] בתורנות, וכל אחת נקראה משמרת. כל בני המשמרת, היו בני [[משפחה]] אחת, והתגוררו ביחד באחת מערי [[ארץ ישראל|ישראל]].
 
==סדר החלוקה למשמרות==
חלוקת הכהנים ל-24 קבוצות עבודה, על פי בתי אבות, נזכרנזכרת לראשונה בתנ"ך בספר דברי הימים.{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|כד}}}}.
 
על פי המדרש, חלוקה זו נעשתה לראשונה על ידי [[משה]] ב[[המשכן|משכן]], אשר פעל כך במצוות הקב"ה.{{הערה|משנת רבי אליעזר, פרשה ב', עמוד 30}}. בימי משה הייתה החלוקה הייתה ל-8 משמרות בלבד, כמו שכתוב ב[[תלמוד]]: "אמר [[רב חמא בר גוריא]], אמר [[רב (אמורא)|רב]]: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבע מ[[אלעזר הכהן|אלעזר]] וארבע מ[[איתמר הכהן|איתמר]]{{הערה|מחלוקת [[תנאים]] היא, אם משה תיקן 8 משמרות או 16, ורב חמא בר גוריא סובר כאחד מן החולקים.}}. בא [[שמואל]] והעמידן על שש עשרה, בא [[דוד]] והעמידן על עשרים וארבעה"{{הערה|{{בבלי|תענית|כז|א}}.}}.
 
משה רבנו חילק את הכהנים לשמונה קבוצות, ארבע קבוצות של כהנים מבני אלעזר בן [[אהרן]], וארבע קבוצות מבני איתמר בן אהרן. כל קבוצה כזאת נקראת 'משמרת'. שמואל הנביא חילק את משפחות הכהונה לשש עשרה משמרות, ואחריו דוד המלך חילק את משפחות הכהונה לעשרים וארבע משמרות. חלוקות נוספות אלו היו צורך השעה עקב ה[[ריבוי טבעי|ריבוי הטבעי]] בעם, ובמקביל בכהנים.
 
===תורנות המשמרות===
יש אומרים שסדר תחלופת המשמרות התנהל על פי תאריכים קבועים: בשבת הקרובה לראש חודש ניסן החלה המשמרת הראשונה - יהויריב, את עבודתה, ולאחריה שאר המשמרות אחת אחרי השנייה{{הערה|1=ראו [[רבנו חננאל]] במסכת תענית דף יז עמוד א, וספר [[ראבי"ה]] סימן תקכו.}}. באחד ממדרשי חז"ל משתמע כדעה זו{{הערה|{{מדרש רבה|קהלת|א|ג}}: "בזמן שאין ישוע ושכניה ביניהם". ראו חידושי ה[[שלום שרעבי|רש"ש]] שם, בשם ה[[אלעזר מגרמייזא|רוקח]].}}. מנגד, מכמה מקורות בתלמוד הבבלי והירושלמי מוכח שסבב המשמרות התנהל באקראי, וללא כל היצמדות לתאריך קבוע{{הערה|{{בבלי|ערכין|יא|ב}}. {{ירושלמי|שקלים|ה|ג}}. {{ירושלמי|סוכה|ה|ח|ללא=שם}}.}}, להלן טבלת תורנות המשמרות לשנים הקרובות, התאריך המופיע הוא של תחילת המשמרת. (השבוע משמר {{משתמש:Seyegd/משמר}})
{| class="wikitable"
|'''יהויריב'''
שורה 413:
* הדלקת [[המנורה]].
* הקטרת [[קטורת הסמים]].
* כל שאר [העבודה במקדש|העבודות שהיו מבוצעות בבית המקדש מדי יום ביומו]].
 
=== בתי אב ===
כל משמר היה מחולק לשבעה בתי אב, שכל אחד שירת ביום אחר{{הערה|[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[מסכת תענית|תענית]] [[s:ירושלמי_תענית_ד|פרק ד]] [[s:ירושלמי_תענית_ד_ב|הלכה ב]]}}. בתפקיד ראש בית אב נשא אחד מזקני וחשובי אותו בית אב, ראש בית האב היה מביןמבֵין אלה שהלכו לצידו של הכהן הגדול, יחד עם [[הסגן]], ולקחו חלק בפעולות טקסיות כמו הוצאת ה[[שעיר לעזאזל (מצווה)|גורלות]], ניחום אבלים ועוד. ב[[מסכת תמיד]] מסופר שמפתחות [[העזרה]] היו בידי זקני בית האב.
 
===העבודה בשלושת הרגלים===
ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]] באו לעבודה בבית המקדש כל משמרות הכהונה יחדיו. המשמר שתורנותו חלה בשבוע זה, ביצע את כל העבודות שהיה צריך לבצען באותו שבוע, גם אלמלא היה חל בו הרגל, כולל הקרבת [[קרבן נדר|נדרים]] ו[[קרבן נדבה|נדבות]] שהובאו לבית המקדש שלא לצורך הרגל{{הערה|אף על פי שהיתה בכך אי שויוניות מסויימת, כי בזמן הרגלים היה מאוד נח לאנשים להביא גם את הנדרים והנדבות שלהם}}. לעומת זאת כל העבודות הקשורות ברגל, כגון [[מוספי החג]], ואף קורבנות שהובאו על ידי אנשים פרטיים לכבוד הרגל, כגון [[עולת ראייה ושלמי חגיגה|עולות ראייה ושלמי חגיגה]], בוצעוהוקרבו על ידי שאר כל המשמרות. בהתאם לכך, קיבל המשמר שתורנותו חלה באותו שבוע, את [[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]] של הקרבנות אותם הקריב, ואילו שאר המתנות ניתנו ליתרלכל המשמרות. יוצא מן הכלל הוא [[לחם הפנים]], שאת העבודות הקשורות בו, ביצע המשמר התורן באותו השבוע, אך הוא נאכל, על ידי כל המשמרות{{הערה|{{בבלי|סוכה|נה|ב}} (ראו גם תוספותבתוספות דיבור ד"ההמתחיל '''ובחילוק''')}}.
 
==עליית עזרא ונחמיה==
שורה 425:
 
== רשימת המשמרות ומקומותיהם ==
שמותיהם של המשמרות מופיעים לראשונה בספר דברי הימים{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|כד|ז}}.}}. לאחר [[חורבן בית המקדש השני]] ו[[מרד בר כוכבא]], לא יכלו עוד משפחות הכוהנים להישאר ב[[ירושלים]] ועברו להתגורר ב[[הגליל{{ה|גליל]]}}.
 
{| class="wikitable" border="1" ;"
! שם משפחת המשמר !!שם נוסף !! משמעות השמות על פי פירוש ב"קינות לתשעה באב" לקינתו של ה[[אלעזר בירבי קליר|קליר]] "איכה ישבה חבצלת השרון"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/19663 קינות לתשעה באב] זולצבאך, [[ה'תקצ"ד]]. על פי פירוש זה, שמו של כל משמר ניתן לו על שם העבירות שעבר ובגללן נענש.}} כ[[אלגוריה]] לחטאיהם של הכהנים וישראל.!! המיקום המשוער בימינו של מגורי המשמר
 
{{הערה|נערך בעזרת (סיור בעקבות משמרות הכהונה) מאמרו של '''גיל ברנר''' מדריך טיולים, תושב הגליל, בעל חברת טיולים "גיל גליל". ואנציקולופדיה "ארץ ישראל ושכנותיה".}}
|-
| align="center"|[[משמרת יהויריב|יְהוֹיָרִיב]] || align="center"|מסרבי מרון || '''מסרבים''' ומורדים ביושב '''מרום'''. || align="center"|[[מירון הקדומה|מירון]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|[[משמרת ידעיה|יְדַעְיָה]] || align="center"|ציפורים || '''ידע''' הקב"ה מחשבה רעה שבלבבם, והגלם. || align="center"|[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]
|-
| align="center"|חָרִם || align="center"|מפשטה || שמעלו ב'''חרם''', והנחית הקב"ה מכתו עליהם ו'''הופשטו''' מכל טוב. || align="center"|[[פסוטה]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|[[משמרת שערים|שְׂעֹרִים]]|| align="center"| עיתה לו || שעורים לשון - '''שערוריה''', עיתה לו לשון - '''עיוות'''. || align="center"| אולי הכפר ה[[לבנון|לבנוני]] [[עייתא א-שעב]] הנמצא צפונית ל[[בירנית]], ויש המזהים אותו עם [[עילוט]] שבגליל התחתון{{הערה|1='''עדנה סופר''', [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=1038&mag_id=115 חדשות ארכאולוגיות], [[רשות העתיקות]]}}.
|-
| align="center"|מַלְכִּיָּה || align="center"|בית לחם || על שם המלך [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]] שהעביר בנו ל[[מולך]], והיה מ'''בית לחם'''. || align="center"|[[בית לחם הגלילית]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|מִיָּמִן || align="center"|יודפת || על שם ש'''נתפתו''' אחר [[יצר הרע]], השיב הקב"ה '''ימינו''' אחור. || align="center"| [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]]
|-
| align="center"|[[משמרת הקוץ|הַקּוֹץ]] || align="center"|[[עיילבו]] || '''הוקצו''', הוכרתו. ובגללם הושמה הארץ ל'''[[קוץ]]''' ו[[דרדר כחול|דרדר]]. || align="center"| [[עיילבון]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|אֲבִיָּה || align="center"|עִידּו ||שלא '''אבו''' (רצו) לשמוע לתורת השם. || align="center"|כפר עוזיאל מזוהה עם [[שדה עמודים]]{{הערה|1=[http://www.syt.co.il/showTrip.asp?id=481 חירבת עמודים], באתר SYT
}}
|-
| align="center"|[[משמרת ישוע|יֵשׁוּעַ]] || align="center"|נשדף ||שבעטיו '''נשרף''' '''אר'''ון '''ב'''ית '''אל'''וקינו. || align="center"| [[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|שְׁכַנְיָהוּ || align="center"|כבול || '''שכנים''' רעים לקב"ה. || align="center"|[[כאבול]]
|-
| align="center"|אֶלְיָשִׁיב|| align="center"|קנה || ש'''שבו''' מאחורי ה'''אל'''. || align="center"|[[כפר כנא]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|[[משמרת יקים|יָקִים]] || align="center"|פַּשְׁחוּר ||שלא נשאה עיניה ו'''צפתה''' למרום. || align="center"| [[צפת]]/[[ביריה]]
|-
| align="center"|חֻפָּה || align="center"|בית מעון || שהיו '''מחופים בשקר''', מראים עצמם כשרים מבחוץ, ומבפנים מרמה. || align="center"|[[בית מעון]] (בצלע ההר מעל טבריה, שם קבר [[רבי עקיבא]])
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|יֶשֶׁבְאָב|| align="center"|חוצפית - שוחין || שעמדה ב'''חוצפה''' לפני הקב"ה, ולכן '''נשחתה'''. || align="center"|[[שיחין]]
|-
| align="center"|[[משמרת בילגה|בִּלְגָּה]] || align="center"|מִעַדְיָה || ככתוב ב[[ספר ירמיהו]]{{הערה|1={{תנ"ך|ירמיהו|ח|יח}}.}}: "'''מַבְלִיגִיתִי''', עֲלֵי יָגוֹן; עָלַי, לִבִּי דַוָּי" - לשון יגון. || align="center"| [[מע'אר]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|אִמֵּר || align="center"|יבנית || כיוון שהתגאו לפני הקב"ה, מסרם בידי '''יוונים'''.|| align="center"|[[חרבת יבנית]] בין [[ביריה]] ל[[עמוקה]], ויש מזהים אותו עם [[יבנאל]]
|-
| align="center"|[[משמרת חזיר|חֵזִיר]]|| align="center"|ממלח || משום שהפרו ברית '''מלח'''{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|ב|יג}}: "וְכָל-קָרְבַּן מִנְחָתְךָ, בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ, מֵעַל מִנְחָתֶךָ; עַל כָּל-קָרְבָּנְךָ, תַּקְרִיב מֶלַח".}} - ברית הכהונה. || align="center"|[[כפר ממלח]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|הַפִּצֵּץ || align="center"|נצרת || '''נפוץ''' - לשון פיזור. || align="center"|[[נצרת]] יש האומרים כי [[דבורייה]]
|-
| align="center"|פְּתַחְיָה || align="center"|אכלה ערב || כיוון שלא שקדו על '''פתחי''' בית המדרש, '''אכלום''' בני קידר ('''ערב'''). || align="center"| [[עראבה]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|יְחֶזְקֵאל || align="center"|מגדל נוניה || כי החזיקו בעבודת אל נכר, לכן הגדיל עליהם את חרב היונה.|| [[מגדל (יישוב)|מגדל]] אשר על שפת [[ים כנרת]] ועסקו בה ב[[דיג בארץ ישראל#הדיג בכנרת|דיג]]. דג בארמית = נון
|-
| align="center"|גָמוּל || align="center"|בית חוביה || עשו מעשיהם ב'''היחבא''', ו'''גמלו''' רעה לנפשם. || align="center"|[[כוכב הירדן]] - כאוכב אל הווא
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|יָכִין || align="center"|כפר יוכנה || ש'''הכינו''' את עצמם לעבירה. || align="center"|[[דיר חנא]] שבצפון, ויש המזהים אותו עם [[ענבר (יישוב)|כפר ענאן]]
|-
| align="center"|דְּלָיָהוּ || align="center"|גנתון || לא '''דלו''' עיניהם למרום, ו'''גינו''' כלפי שמיא. || align="center"| [[נחל צלמון|תל צלמון]]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| align="center"|מַעַזְיָהוּ || align="center"|אריח|| כיוון שלא החזיקו בתורה ובעבודה שהם '''מעוזם''' של ישראל, נעשו כ'''אורחים''' בין האומות. || align="center"| [[חמי טבריה]] (חמת אריח)
|}
 
==תקנת כ"ד מעמדות==
{{ערך מורחב|מעמדות (יהדות)}}
במקביל למינויים של 24 משמרות הכהונה, תיקנו הנביאים הראשונים שיש למנות גם 24 קבוצות של אנשים מישראל{{הערה|ישראל הוא כינוי ב[[יהדות]] ליהודי שאינו [[כהן]] ואינו [[לוי (יהדות)|לוי]]}}{{הערה|על פני המשנה, [[מסכת תענית]], פרק ד', משנה ב'}}, אשר יעמדו (מכאן השם מעמדות) ליד הכוהנים, בשעה שהם מקריבים את הקורבנות. כך אומר ה[[רמב"ם]] בעניין זה: {{ציטוט|אי אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהו כל ישראל כולן עומדים ב[[העזרה|עזרה]] בשעת הקרבת הקרבן, לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל אנשים כשרים ויראי חטא ויהיו לשלוחי ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות|מקור|{{רמב"ם||כלי המקדש|ו|ה}}}}. אנשי המעמד היו מתחלפים מדי שבוע, וכל מעמד היה נמצא בבית המקדש פעמיים בשנה למשך שבוע. עם החורבן, משבטלה עבודת המקדש, ובמקום הקורבנות באו ה[[תפילה (יהדות)|תפילות]] תיקנו [[חז"ל]] פרקי תפילה הנקראים סדר מעמדות.
, אשר יעמדו (מכאן השם מעמדות) ליד הכוהנים, בשעה שהם מקריבים את הקורבנות. כך אומר ה[[רמב"ם]] בעניין זה: "אי אפשר שיהא קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, וקרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהו כל ישראל כולן עומדים ב[[העזרה|עזרה]] בשעת הקרבת הקרבן, לפיכך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל אנשים כשרים ויראי חטא ויהיו לשלוחי ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראים אנשי מעמד, וחלקו אותם כ"ד מעמדות"{{הערה|רמב"ם, הלכות כלי המקדש, פרק ו', הלכה ה'.}}. אנשי המעמד היו מתחלפים מדי שבוע, וכל מעמד היה נמצא בבית המקדש פעמיים בשנה למשך שבוע. עם החורבן, משבטלה עבודת המקדש, ובמקום הקורבנות באה ה[[תפילה]] תיקנו [[חז"ל]] פרקי תפילה הנקראים סדר מעמדות.
 
===סדר המעמדות===
רב [[עמרם גאון]] בסידורו מביא את סדר המעמדות כפי שנכתבו ב[[משנה]], בתוספת, פסוקים מנביאים וכתובים, פרשת ה[[מן]], [[עשרת הדיברות]], פרק מ[[מסכת תמיד]] ו[[סיום מסכת#טקסט ההדרן|הדרן]]. פרקי המעמדות מסודרים לכל יום בשבוע. רב עמרם גאון פוסק שהמנהג לומר מעמדות בכל יום נכון עבור יחידי סגולה, אך כל הציבור אינם צריכים לנהוג כך, כדי שלא יתבטל איש ממלאכתו.
 
האחרונים הוסיפו עוד לקוטים מה[[תנ"ך]] המשנה והתלמוד. ומזה הסתעף אחר כך הסדר "[[חק לישראל]]" עם הוספות מ[[ספר הזוהר]] לכל ימי השנה, על פי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. ר' [[יעקב עמדן]] עירער על הסדר הזה, והכין סדר חדש, המופיע בסוף סידורו "בית יעקב".
 
==הצגת המשמרות בבית הכנסת==
בחפירות שנערכו ב[[אשקלון]] בשנת 1921, ובחפירות ב[[קיסריה]] בשנת 1962, התגלו חלקי לוח שיש סמוך לבתי כנסת, ועליהם רשומים חלקים מרשימת משמרות הכהנים. משערים שבמאות הראשונות לאחר חורבן בית שני, היה מנהג לשים כתובת כזו בבית הכנסת, וייתכן שאף להזכיר אותם בכל שבת.{{הערה|[[מיכאל אבי-יונה]], כתובת מקיסריה על כ"ד משמרות הכוהנים, בתוך: ארץ ישראל - מבחר מאמרים, [[הוצאת אריאל]] בשיתוף [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]], ירושלים, 1999 עמ' 185-190}}.
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משמרות_כהונה"