בנות צלפחד – הבדלי גרסאות

 

=== בנות צלפחד ופמיניזם ===

 

[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]]{{הערה|בספרו "מקום בפרשה", פרשת פינחס}} משער שמניית חמש הנחלות של בנות צלפחד יחד עם חמש הנחלות של חמש המשפחות האחרות בשבט מנשה (אחי חפר, סבן של בנות צלפחד) ב{{תנ"ך|קצר=כן|יהושע|יז}}, על אף שבנות צלפחד השתתפו בנחלה של משפחה אחת בלבד, וכן אזכור נחלות הקרויות על שמן ב[[חרסי שומרון]], לצד נחלות של המשפחות האחרות בשבט, מעיד על כך שחוכמתן ותעוזתן זכו להערכה והן מהוות דוגמה לפמיניזם כבר בתקופת המקרא. [[יעל שמש]] במאמרה,<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=A Gender Perspective on the Daughters of Zelophehad: Bible, Talmudic Midrash, and Modern Feminist Midrash|קישור=http://dx.doi.org/10.1163/156851507x168502|כתב עת=Biblical Interpretation|שנת הוצאה=2007|עמ=80–109|כרך=15|doi=10.1163/156851507x168502|מחבר=Yael Shemesh}}</ref> טוענת שלמרות שבנות צלפחד יזמו שינוי ואף זכו שיתקבל בברכה על ידי אלהים בעצמו, לא ניתן לראות בהם "הנשים הפמיניסטיות הראשונות". וזאת מכיוון שמטרתן המפורשת הייתה לשמר את שמו של אביהם, מתוך דאגה שתואמת דווקא ערכים פטריארכליים. הרב [[אלחנן סמט]] כתב שמסיבה זו קריאת הסיפור בהקשרו המקראי מפקיעה ממנו כל שמץ פמיניזם, והשווה אותו לסיפורים על [[תמר (אשת ער)|תמר]] אשר נאבקה על הזכות לדבוק במשפחת [[יהודה בן יעקב|יהודה]], [[רות]] אשר נאבקה על הקמת שם בעלה המת על נחלתו, ו[[האישה החכמה מתקוע]] אשר התחננה על נפש בנה, פן "כִבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה". ועם זאת, הוסיף שביסוד טענתן של בנות צלפחד ובקבלתה ניצבת ההשקפה שאף הבנות נחשבות המשך לאביהן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%97%D7%A1-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%9C%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%96-%D7%90-%D7%99%D7%90|הכותב=הרב אלחנן סמט|כותרת=פרשת פינחס - האם היו בנות צלפחד פמיניסטיות ישראליות קדומות? (כ`ז, א-יא)|אתר=VBM|תאריך=2015-12-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-11}}</ref>