שיעור התעסוקה בישראל – הבדלי גרסאות

לאחר ירידה מתמשכת בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים, מתחילת שנות השמונים מ-63% בקרב גילאי העבודה העיקריים (25-64) בשנת 1980 ל-36% בשנת 2002, התהפכה המגמה ושיעור זה עולה בהתמדה משנת 2002.{{הערה|שם=קסירחרדים}} עלייה זו מוסברת בין היתר בשינוי המדיניות הממשלתית בתחילת שנות האלפיים שהביאה לצמצום בהיקף תשלומי ההעברה לאוכלוסייה כולה ולחרדים, ובכלל זה הקיצוץ בקצבאות הילדים בכ-49 אחוז במהלך הדרגתי החל מ-2003. גם השפל בעולם, שצמצם את היקף התמיכות מחו״ל בתלמידי תורה, דחף את החרדים לצאת לעבודה ותרם לגידול בשיעורי התעסוקה.{{הערה|שם=קסירחרדים|ניצה (קלינר) קסיר, [[בנק ישראל]], ״[http://diversityisrael.org.il/wp-content/uploads/%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8-%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%A8...-1.pdf תעסוקת חרדים - מגמות והשלכות]״, באתר הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2017.}} בשנים 2015-2014 עלה שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים לשיא של 53.8%, אולם מאז, החל מספר המועסקים להצטמצם וברבעון השני של 2017 עמד על 50.9%.{{הערה|[http://www.{{ynet.co.il/articles/0,7340,L-5020731,00.html|מיכל מרגלית|הגידול נבלם: רק חצי מהגברים החרדים עובדים]|5020731|25 בספטמבר 2017}}}}. ברבעון הראשון של 2019 חלה שוב עלייה בנושא, ואחוזי התעסוקה עמדו על 52.6{{הערה|{{קישורכיכר כלליהשבת|כתובת=|הכותב=שאול כהנא|כותרת=הלמ"ס: החרדים עובדים יותר ומרוויחים יותר|אתר=כיכר השבת316619|תאריך=13 במאי 2019}}}}.

בקרב הנשים החרדיות נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה לאורך כל השנים, בדומה למגמה הקיימת בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי. עד שנת 2004 קצב הגידול היה נמוך מהקצב בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות, והפער בשיעורי התעסוקה בין שתי הקבוצות הלך וגדל מכ-8 נקודות האחוז ב-1980 לכמעט 20 נקודות האחוז ב-2004. משנת 2004 הואץ קצב הגידול של שיעורי התעסוקה בקרב הנשים החרדיות והפער בין שתי הקבוצות הצטמצם בהתמדה, ועמד בשנת 2016 על כ-10 נקודות האחוז בלבד. שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות בגילאי העבודה העיקריים הגיע בשנה זו לכ-72%, שיעור תעסוקה הגבוה גם בהשוואה בינלאומית<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ניצה (קלינר) קסיר, שלומית שהינו קסלר ואסף צחור-שי|שם=בין בחירה לאין ברירה: מה משפיע על היקף שעות העבודה של נשים חרדיות?|כתב עת=משפט חברה ותרבותתרבות|כרך=א|קישור=https://law.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/Law_Society_Culture/books/Haredim/Nitsa%20Kasir%20Shlomit%20Shahino%26%20Assaf%20Tsachor.pdf|שנת הוצאה=2019|עמ=433-456|מו"ל=הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב|סדרה=}}</ref> }}{{הערה|שם=קסירחרדים}}

ביולי 2010 בהחלטה 1994הציבה הממשלה יעדי תעסוקה ל-2020, במטרה להגביר את שילוב האוכלוסייה בתעסוקה, ובפרט שילובם של המגזר הערבי והחרדי בשוק העבודה.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hewww.wikipediagov.orgil/wikihe/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C?veaction=edit&section=7#%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9Ddepartments/policies/2010_des1994|הכותב=משרד ראש הממשלה|כותרת=הצבת יעדי תעסוקה לשנים 2010 - 2020, החלטה 1994|אתר=משרד ראש הממשלה|תאריך=15.07.2010}}</ref>}}