אנטוורפן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים |
|||
שורה 37:
באנטוורפן שוכנת הקהילה ה[[יהודי]]ת השנייה בגודלה בבלגיה (לאחר [[בריסל]]), ואחת הגדולות, החשובות והוותיקות באירופה. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] מנתה הקהילה כ-35 אלף איש, ונכון לתחילת המאה ה-21 היא מונה כ-20 אלף.
העדות הראשונה לנוכחותם של יהודים באנטוורפן מופיע בצוואתו של [[הנדריק השלישי, דוכס בראבנט|הנרי השלישי דוכס בראבנט]] ומרקיז אנטוורפן, אשר בשנת 1261 הביע את רצונו שהיהודים ב[[דוכסות בראבנט|ברבאנט]] יגורשו וקהילתם תיחרב, משום שכולם מלווים ב[[ריבית קצוצה]].{{הערה|[https://dbs.bh.org.il/he/
עם [[הקרב על בלגיה|הכיבוש הגרמני]] ב-[[18 במאי]] [[1940]], חלק מיהודי העיר נמלטו ל[[צרפת]] ול[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. ב-10 וב-14 באפריל 1941 ביצעו לאומנים פלמים פרו-[[נאציזם|נאצים]] פוגרום שבמהלכו נשרפו שני בתי כנסת (אירוע חריג בארצות המערב) ונבזזו חנויות רבות. החל מיוני 1942 שוגרו קרוב ל-1,500 גברים יהודים לצפון צרפת לבניית [[החומה האטלנטית]], במסגרת [[ארגון טוט]] (Todt), בתנאי חיים ועבודה קשים ביותר. יהודי אנטוורפן שוגרו ברובם ל[[מחנה מעבר מכלן|קסרקטין דוסן]] ב[[מכלן]] (ראו: [http://www.cicb.be/]) והועברו בין 1942 ל-1944 ב-28 [[טרנספורט]]ים ל[[אושוויץ]].
יהודי העיר נחלקים לשלוש קהילות: קהילת "שומרי הדת", הקהילה החרדית "מחזיקי הדת" ו"הקהילה הפורטוגזית" הספרדית הקטנה. שתי הקהילות שומרי הדת ומחזיקי הדת אוחדו בתקופתו של רבי [[מאיר לנדא מדראהביטש|מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש]] ששימש ברבנות שם משנת {תש"ה
בקהילת "מחזיקי הדת" שימש כראש [[אב בית דין]] הרב חיים יעקב רוטנברג ולאחר מכן הרב [[אליהו שטרנבוך]], וכן מערכת [[כשרות]] למהדרין. בית הכנסת של הקהילה ממוקם ברחוב אוסטן, 300 מ' מבית הכנסת של "שומרי הדת". הקהילה מפעילה את בית הספר המקיף "יסודי התורה" לבנים (נוסד ב-1904) ואת בית הספר "בנות יעקב" לבנות.
שורה 49:
רבים מן היהודים החרדים האורתודוקסים מתגוררים בשכונה גדולה סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות ב[[עברית]] וב[[יידיש]]. חלק גדול מיהודי העיר עוסקים במסחר ובעיבוד [[יהלום|יהלומים]]. בעיר בתי עסק רבים העוסקים בתעשיית היהלומים, וכן מוזיאון גדול המתאר את תולדות המסחר ביהלומים באנטוורפן.
באופן היסטורי שיחקה היהדות החרדית תפקיד מפתח בענף היהלומים באנטוורפן.
מאז ה[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|הגירה הגדולה של יהודי ברית המועצות לשעבר]], החלו להגיע לאנטוורפן יהודים רוסים ו[[יהדות גאורגיה|יהודים גאורגים]], אליהם הצטרפו ישראלים ממוצא יהודי-גאורגי, ותוך זמן קצר הפך רחוב "פליקנסטראט" לשכונה יהודית, שרובה הייתה של יהודי גאורגיה, לרובם היה גם דרכון [[ישראל]]י.{{הערה|1=דמיאן זאיך, דינה סיגל וה.ג. ון דה בונט (2003), '''[http://books.google.com/books?id=YCy90TloXjsC&pg=PA56&dq=georgian+jews&sig=Oaxh3YUs04MYhpE4xIK3xuVW6sg#PPA56,M1 הפשע המאורגן חובק העולם: מגמות והתפתחויות]''', עמ' 56–57, באנגלית, {{ISBN|1402018088}}}}
| |||