כן, לשבור! – הבדלי גרסאות

 

באוקטובר 1932 פרצה שביתה בבית החרושת "[[פרומין]]" ב[[ירושלים]]. בעל המפעל הכניס לעבודה פועלת בית"רית שלא דרך לשכת העבודה של מועצת פועלי ירושלים. בתגובה נפתחה שביתה ללא התראה מצד ההסתדרות. מועצת פועלי ירושלים דרשה מפרומין שיכיר בארגון הפועלים במקום ויפטר את הפועלת, אולם פרומין סירב לפטרה ואילו הפועלים סירבו לבוררות. המעסיקים שכרו אנשי [[בית"ר]] לעבוד במקום הפועלים השובתים. אנשי בית"ר טענו כי הדרישה שבית החרושת יעסיק פועלים מאורגנים בלבד מטרתה למנוע את עבודתם של בית"רים במקום, משום שההסתדרות לא הכירה בזכותם לקבל עבודה באמצעות ארגון נפרד, וכך נותרו בפניהם שתי ברירות: להצטרף להסתדרות על אף השקפותיהם הרוויזיוניסטיות, או לנסות למצוא עבודה באמצעות המעסיקים. הם הסכימו להפר את השביתה, בטענה כי היא פוליטית ולא כלכלית.{{הערה|שם=ברל 394|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק ב, עמ' 394–395.}} ההסתדרות מצִדה הציבה אנשי-זרוע, חברי [[פלוגות הפועל]], כדי למנוע מפועלים החפצים בכך מלהיכנס אל שטחי העבודה.

שביתות דומות, על רקע דומה, התחוללו גם בענף ה[[בנייה]] ב[[כפר סבא]].