ש. שפרה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמיר בן-עמרם (שיחה | תרומות) ←פרסים: הרחבה |
אמיר בן-עמרם (שיחה | תרומות) הרחבות ועריכות שונות |
||
שורה 3:
==קורות חייה==
ש. שפרה,
ש. שפרה הייתה חברת הנהלת "[[אמנות לעם]]" ויו"ר המדור לספרות; הקימה את "המרכז לספרות ילדים ערבית" בשיתוף עם המכללה למורים ערבים בחיפה ובניהולו של המשורר [[נעים עריידי]]. עסקה שנים רבות בהוראה ופיתחה תוכניות לימודים ייחודיות בספרות. מ-[[1998]] עד [[2006]] לימדה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (כמורה מן החוץ) ובמכללת לוינסקי לחינוך.
שורה 9:
בשנת [[1964]] נישאה ל[[מתי שמואלביץ]].
ש. שפרה נפטרה בראשית שנת [[2012]] בגיל 80, לאחר מחלה ממושכת. נקברה לצד בעלה ב[[בית העלמין ירקון]].▼
ארכיונה האישי נמצא ב[[ארכיון גנזים]] - [[אגודת הסופרים]] ב[[בית אריאלה]] ב[[תל אביב]].▼
== עבודתה הספרותית ==
עבודתה הגדולה ביותר של ש. שפרה, שאותה עשתה בצוותא עם פרופ' [[יעקב קליין]], היא מפעל ה[[תרגום]] שהקדישה לו 15 שנים מחייה - ה[[אנתולוגיה]] "[[בימים הרחוקים ההם]]" משירת [[המזרח הקדום]]. השניים תרגמו משפות המקור - שומרית ואכדית. ה[[אנתולוגיה]] של השירה בת 4,500 השנים מחזיקה כ-670 עמודים, והיא מכילה [[אפוס]]ים, [[מיתוס]]ים ומחזורי [[שירה|שירים]], כגון: [[עלילות גילגמש]], [[אנומה אליש]], מחזור שירי [[תמוז (מיתולוגיה)|תמוז]]-[[אשתר]], ועוד.
שורה 15 ⟵ 20:
בשנותיה האחרונות פרסמה ספרי ילדים ונוער העוסקים גם הם במיתולוגיה השומרית-אכדית ובבלית. דרך דמותו של סופר אשורי דמיוני '''קרדי-נרגל''', המספר סיפורים למלך [[אשורבניפל]], הציגה לקוראים הצעירים את סיפורי המיתולוגיה.
החוט המקשר בין עבודת התרגום שלה לרבות מעבודותיה האחרות הוא הקשר למקום ([[ארץ ישראל]] ו[[המזרח התיכון]]). על פי דבריה, הגיעה להתעניינות בספרות המזרח הקדום כתוצאה מהתעמקותה ביצירתו של [[נסים אלוני]]<ref>גלבוע, שולמית: ראיון עם ש. שפרה, כתב יד השמור ב[[מכון גנזים]].</ref>. קשר זה היה מרכזי לאידיאולוגיה של החבורה שכונתה [[הכנענים]], וש. שפרה הייתה מקורבת לחבריה, ובפרט ל[[יונתן רטוש]]. עליו העידה שערך את שיריה הראשונים<ref>ש. שפרה: הרצאה על יונתן רטוש שנישאה ב[[בית ביאליק]]. ב[[ארכיון גנזים]] (פריט 687/כ-34)</ref>, ושחלק מכתביו הוציאה לאור אחרי מותו, ול[[אהרן אמיר]]<ref>שירי לב-ארי: חייו של איש עברי. ב[[הארץ]], 1 במרץ 2008.</ref>. הייתה חברת מערכת בעמותת "[[קשת החדשה]]".
שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, ויצירתה המקורית ותרגומיה פורסמו בכתבי עת ובמוספי ספרות. כמו כן, לימדה באוניברסיטאות שונות, והייתה חברת מערכת בעמותת "[[קשת החדשה]]".▼
▲שירתה של ש. שפרה תורגמה לשפות שונות, ויצירתה המקורית ותרגומיה פורסמו בכתבי עת ובמוספי ספרות
▲ש. שפרה נפטרה בראשית שנת [[2012]] בגיל 80, לאחר מחלה ממושכת. נקברה לצד בעלה ב[[בית העלמין ירקון]].
<br />
▲ארכיונה האישי נמצא ב[[ארכיון גנזים]] - [[אגודת הסופרים]] ב[[בית אריאלה]] ב[[תל אביב]].
==יצירותיה==
שורה 57 ⟵ 62:
* '''עלילות גלגמש לילדים ולבני נוער''', ציורים: בלהה ו[[מנשה קדישמן]], עם עובד 2000
* '''עלילות אנזו הנשר הגדול''', ציורים: כריסטינה קדמון, הוצאת עם עובד, 2009
==מחקר==
שורה 62 ⟵ 68:
* '''מעלילות ראשית ועד מלכים ונביאים''' - מקורות חוץ לתוכנית הלימודים החדשה במקרא, הוצאת עם עובד 2003
* '''המלים ככישוף והכישוף שבמלים''' – שיחות על ספרות המזרח הקדום - [[האוניברסיטה המשודרת]], הוצאת משרד הביטחון
*
▲* '''עלילות [[איננה]]-אישתר בשאול''', הוצאת עם עובד, 2012
▲* פרסמה מאמרים שעסקו ביצירתם של [[נתן אלתרמן]], [[יונתן רטוש]], [[אסתר ראב]], [[אמיל חביבי]], [[ע. הלל]], [[חנוך ברטוב]], [[אהרן אמיר]], [[משה דור]],[[נתן זך]], [[יעקב שבתאי]] ואחרים. מאמריה שעסקו בספרות המסופוטמית ראו אור בכתבי עת.
==עיתונאות ובקורת ספרותית==▼
* בין השנים 1970 ל-1976, [[ראיון עיתונאי|ראיינה]] כארבעים סופרים ומשוררים, ראיונות שהתפרסמו בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]]
<blockquote>בג'ונגל שהשתלט על הבקורת הספרותית, נראה לי הראיון הספרותי כז'אנר המאפשר לאמר דברי בקורת - בנחת.<ref>ש. שפרה, מכתב השמור ב[[ארכיון גנזים]] (פריט 687 / 122).</ref></blockquote>
▲==עיתונאות==
▲* בין השנים 1970 ל-1976, [[ראיון עיתונאי|ראיינה]] כארבעים סופרים ומשוררים, ראיונות שהתפרסמו בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]] .
==עריכה==
| |||