יוסי שביט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: עשור ה\1 של המאה ה-21 |
מ קידוד קישורים, בקרת זהויות |
||
שורה 3:
== ביוגרפיה ==
יוסי שביט נולד בחיפה ובגיל צעיר עבר לחיות עם משפחתו ב[[יפו]] ואחר כך ל[[רמת גן]], [[ניו-יורק]] ו[[תל אביב]]. הוא היה חבר בגרעין "עלומים" של [[הנוער העובד והלומד]] ועשה את שירותו הצבאי ב[[נח"ל]] ובנח"ל המוצנח. ב[[מילואים]] שירת בתחילה ב[[צנחן|צנחנים]] ואחר כך בתפקידי מחקר.
הוא בוגר [[תואר ראשון]] בסוציולוגיה וכלכלה מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] (1975) ובעל [[תואר שני]] (ב[[דמוגרפיה]]) ושלישי (בסוציולוגיה) מ[[אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון]] (1983). שביט זכה ב[[מלגת אלון]] בשנת 1984. הוא החל את דרכו כמרצה בחוג לסוציולוגיה ו[[אנתרופולוגיה]] ב[[אוניברסיטת חיפה]], בה הגיע עד לדרגת פרופסור חבר (1993), זכה ב[[מלגה (חינוך)|מלגת]] ספנסר ל[[פוסט-דוקטורט]] מטעם האקדמיה האמריקאית הלאומית לחינוך (1991-1990). כיהן כפרופסור מן המניין במכון האירופאי האוניברסיטאי (European University Institute) ב[[פירנצה]] (1996-95) ואף עמד בו בראש המחלקה למדעי החברה והמדינה. ב-1996 הצטרף לחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו בשנים 2001–2004. הוא עמד בראש מכון [[דוד הורוביץ]] ובראש מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל (2012-2006). הוא הוזמן להרצות באוניברסיטאות שונות כולל כפרופסור אורח ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]] (1989-90, 1993). כ-professore di chiara fama ב[[אוניברסיטת פירנצה]] (2001, 2002) וכחוקר אורח ב-Nuffield College, [[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]] (2004) ונתן סדרת Famous Foreigner Lectures ב[[ניימכן]], הולנד (2005). מאז שנת 2008 הוא מופקד ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] ל[[ריבוד חברתי]] ואי-שוויון ע"ש זלמן וסימה ויינברג. ב-2012 נכלל ברשימת המרצים המצטיינים באוניברסיטת תל אביב.
בשנים 2012–2014 שימש כנשיא [[האגודה הסוציולוגית הישראלית]], ומאז 2008 הוא עומד בראש צוות מדיניות החינוך ב[[מרכז טאוב]] לחקר המדיניות החברתית בישראל. הוא עמית אגודת המחקר לסוציולוגיה Sociological Research Association{{כ}} (SRA) ובשנים 1998–2002 שימש מזכיר ועדת המחקר הבינלאומית לריבוד חברתי (RC28).
שורה 17:
=== מסלולים בחינוך ===
בישראל, כמו בארצות רבות אחרות, נהוגה הפרדה ברמת התיכון בין מסלולים עיוניים ל[[בית ספר מקצועי|מסלולים מקצועיים]]. המסלולים העיוניים מיועדים בדרך כלל לתלמידים ותלמידות בעלות יכולת לימודית גבוהה יחסית ומייעדים אותם להמשך לימודים בהשכלה הגבוהה. לעומתם, המסלולים המקצועיים נועדות ללמד את התלמידים החלשים יחסית מקצוע שיאפשר להם להשתלב בשוק העבודה ללא הכשרה נוספת. המצדדים בפיתוחו של החינוך המקצועי טוענים שהוא מספק למשק כוח אדם מיומן החיוני לפיתוח כלכלי. הם גם מאמינים שבזכות כישוריהם המקצועיים בוגרי מסלולים אלה נהנים מיתרונות כלכליים בשוק העבודה. אחרים טוענים שהמסלולים המקצועיים מונעים למעשה מתלמידיהם [[השכלה גבוהה]] ומייעדים אותם בכך למשלחי יד מיעוטי יוקרה והכנסה. בישראל הוויכוח הזה משיק גם לשאלת [[השסע העדתי בישראל|אי השוויון העדתי]]. חוקרים שונים טענו שההסללה בחינוך העל-יסודי בישראל מרובדת מבחינה עדתית כך שהמזרחיים מופנים למסלולים המקצועיים ואילו האשכנזים לומדים במסלולים העיוניים. שביט חקר את התופעה מהיבטים שונים
{{הערה|Ayalon, H. and Y. Shavit. 2004. “Educational Reforms and Inequalities in Israel: the MMI Hypothesis Revisited.” Sociology of Education 77 (2): 103-120.}}
{{הערה|Shavit, Y. and E. Tamir. 2002. “I sistemi di istruzione e la diseguaglianza sociale.” Pp. 123-136 in G. Bettin Lattes (ed.) Mutanmenti in Europa. Bologna: Monduzzi Editore.}}
שורה 25:
=== אי-שוויון עיקש בחינוך (Persistent Inequality) ===
מחקר זה נולד בשלהי [[שנות השמונים]] בעקבות ההתרחבות הדרמטית של מערכות החינוך במדינות רבות ברחבי תבל. ההתרחבות התרחשה בחינוך היסודי והתיכוני, ובמדינות רבות, גם בחינוך העל-תיכוני. חוקרים החלו לכתוב מחקרים על ההשלכות של התרחבות ההשכלה על אי-שוויון בכלל וכל אי שוויון השכלתי בפרט. שביט ושותפו הנס-פטר בלוספלד (H-P Blossfeld) גייסו את טובי החוקרים מ-13 ארצות וביקשו מהם לאמוד את מידת השינוי באי-השוויון ההשכלתי בארצותיהם לאורך זמן. שביט ובלוספלד ניתחו את תוצאות המחקרים הללו והראו שאי-השוויון ההשכלתי בין מעמדות חברתיים נותר יציב למדי לאורך השנים חרף ההתרחבות העצומה בהשכלה. זאת, למעט מדינות המפעילות [[מדינת רווחה]] אגרסיבית, כגון שוודיה. המחקר כולו התפרסם כספר שכותרתו Persistent Inequality: Changing Educational Attainment in Thirteen Countries שיצא לאור בשנת 1993.
{{הערה|Shavit, Y. and Hans-Peter Blossfeld (eds.) 1993. Persistent Inequalities: a Comparative Study of Educational Attainment in Thirteen Countries. Boulder Colorado: Westview Press.}}
בעקבות מחקר זה נערכו מחקרים רבים שניסו לאתגר את תוצאותיו ולהסביר את ממצאיו.
=== מלימודים לעבודה (From School to Work) ===
פרויקט שני בסדרת המחקרים ההשוואתיים של שביט נערך בשיתוף עם וואלטר מולר (Walter Müller) והתפרסם תחת הכותרת From School to Work{{כ}} (1997) ב[[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]].
{{הערה|Shavit, Y. and W. Müller (eds.) 1998. From School to Work: A Comparative Study of Educational Qualifications and Occupational Destinations. Oxford: Clarendon Press.}}
שביט ומולר חקרו את ההבדלים בין ארצות באופי הקשר שבין השכלה לתעסוקה. קיימים הבדלים ניכרים בין מדינות במידה בה ההשכלה מוכרת ומתוגמלת בשוק העבודה. בחלק מהארצות האנשים עובדים לעיתים במשלחי יד שאינם קשורים לתחום אותו למדו. לעומתן יש ארצות בהן הקשר בין השכלה לתעסוקה הדוק - דוגמה לכך היא גרמניה, בה תעודות ההשכלה מבטיחות לעובד תעסוקה בתחום לימודיו. החוקרים מצאו שהסיבה לכך נעוצה באופיה של מערכת ההכשרה המקצועית בארצות השונות. בארצות מהסוג הראשון מערכת ההכשרה המקצועית אינה מוערכת. היא נתפסת כהשכלה סוג ב' ולמעסיקים אין מעורבות בעיצובה. לעומת זאת בארצות מהסוג השני, ההפך הוא הנכון – להכשרה מקצועית יש מעמד מכובד. מערכת ההכשרה המקצועית בארצות הללו מתנהלת תוך שיתוף פעולה בין ארגוני העובדים, המעסיקים והמדינה ומותאמת לצורכי החברות המעסיקות.
שורה 47:
=== יחסי יהודים-ערבים במערכת החינוך ===
מחקרו הנוכחי של שביט עוסק בשילוב בין ערבים ליהודים בבתי ספר בישראל. מידת ה[[סגרגציה גאוגרפית|סגרגציה]] בין יהודים לערבים בישראל גבוהה מאוד. רוב הערבים גרים ביישובים שאוכלוסייתם היא על טהרת הערבים, ורוב היהודים גרים בשכונות שהן על טהרת היהודים. גם במערכת החינוך ההפרדה בין הלאומים די קיצונית.
יחד עם זאת פועלים בישראל כמה עשרות בתי ספר בהם מתקיים עירוב בין יהודים לערבים. חלקם הם בתי ספר המחויבים [[אידאולוגיה|אידאולוגית]] לדו-קיום שוויוני, כגון בתי ספר המאוגדים בעמותת "[[יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל|יד ביד]]" לחינוך [[דו-לשוני]], אך הרוב הם בתי ספר שבהם העירוב הוא נסיבתי ולא אידאולוגי. הללו שוכנים בשכונות מעורבות, הם מוגדרים כבתי ספר עבריים, אך חלק מהאוכלוסייה הערבית בשכונה בוחרים לשלוח אליהם את ילדיהם. הדוגמה הבולטת לכך היא יפו, שכל בתי הספר העבריים הלא-דתיים שבה הם בתי ספר מעורבים. כך גם ברמלה, לוד ובמקומות אחרים.
שורה 57:
<div style="direction: ltr;">
# Silbereisen, Rainer K., Peter F. Titzmann, and Y. Shavit (eds.) forthcoming. The Challenges of Diaspora Migration: Perspectives on Israel and Germany. Ashgate Publishing.
# Shavit, Y., R. Arum and A. Gamoran with G. Menahem, (eds.) 2007. Stratification in Higher Education: A Comparative Study. Stanford, California: Stanford University Press. A paperback edition was published in 2010.
▲# Shavit, Y., R. Arum and A. Gamoran with G. Menahem, (eds.) 2007. Stratification in Higher Education: A Comparative Study. Stanford, California: Stanford University Press. A paperback edition was published in 2010.
# Shavit, Y. and W. Müller (eds.) 1998. From School to Work: A Comparative Study of Educational Qualifications and Occupational Destinations. Oxford: Clarendon Press.
# Shavit, Y. and Hans-Peter Blossfeld (eds.) 1993. Persistent Inequalities: a Comparative Study of Educational Attainment in Thirteen Countries. Boulder Colorado: Westview Press.
</div>
שורה 67 ⟵ 64:
== קישורים חיצוניים ==
* [http://taubcenter.org.il/index.php/author/Yossi-Shavit?author_name=Yossi%20Shavit&lang=he ביוגרפיה קצרה], באתר [[מרכז טאוב]]
* נעימה ברזל ולילך לב ארי, [http://app.oranim.ac.il/dvarim/wp-content/uploads/2014/11/
{{מיון רגיל:שביט, יוסי}}▼
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}
▲{{מיון רגיל:שביט, יוסי}}
[[קטגוריה:סוציולוגים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: סוציולוגיה ואנתרופולוגיה]]
| |||