עמנואל קאנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 138:
=== פילוסופיה פוליטית ===
בספרו "לשלום הנצחי" קאנט מונה מספר תנאים שלדעתו נחוצים לסיום ה[[מלחמה|מלחמות]] וליצירת שלום בר קיימא. תנאים אלו כללו עולם שמורכב מ[[רפובליקה|רפובליקות חוקתיות]]. קאנט האמין כי ההיסטוריה האוניברסלית מובילה לעולם האולטימטיבי של מדינות רפובליקניות החיות בשלום, אך התאוריה שלו אינה פרגמטית. התהליך המתואר בספרו הוא יותר נטורליסטי מאשר רציונלסטי:<blockquote>"הערובה לשלום מתמיד היא לא פחות מאשר האמן הגדול, הטבע. במנגנון הטבע אנו רואים כי מטרתה היא ליצור הרמוניה בין גברים, בניגוד לרצונם, ובאמת באמצעות מחלוקתם. מפני שאנו צריכים לעבוד על פי חוקים שאנחנו לא יודעים, אנחנו קוראים לזה "גורל". אבל, לאור עיצוביו ותכנוניו של הטבע בהיסטוריה האוניברסלית, אנו קוראים לזה "[[השגחה]]", שכן אנו מבחינים בחוכמה עמוקה של סיבה גבוהה יותר, הקובעת מראש את מהלך הטבע ומכוונת אותו אל המטרה הסופית האובייקטיבית של המין האנושי".{{הערה|{{צ-ספר|שם=L. W. Beck, On History page 106|מו"ל=New York: Bobbs Merill|שנת הוצאה=1963}}}}</blockquote>אפשר לסכם את מחשבתו הפוליטית של קאנט כממשלה רפובליקנית וכארגון בינלאומי:<blockquote>"במובן הקאנטיאני יותר, זוהי דוקטרינת מדינה המבוססת על החוק (בגרמנית: Rechtsstaat) ועל שלום נצחי. למעשה, בכל אחד מהניסוחים הללו, שני המונחים מבטאים אותו רעיון: חוקה לגלית, או שלום באמצעות חוק. </blockquote><blockquote>הפילוסופיה הפוליטית של קאנט, שהיא בעצם דוקטרינה משפטית, שוללת מעצם הגדרתה את ההתנגדות בין חינוך מוסרי לבין עולם התשוקות כיסודות אלטרנטיביים לחיים חברתיים, והמדינה מוגדרת כאיחוד של גברים על פי החוק. מדינה זו נובעת מחוקים א-פריוריים משום שהם נובעים מעצם מושג החוק. משטר אינו יכול להישפט על פי קריטריונים אחרים ולא לסייג לעצמו תפקידים אחרים, מאשר אלה הנקבעו לסדר כדין".</blockquote>הוא התנגד ל[[דמוקרטיה]], שבזמנו פירושה היה דמוקרטיה ישירה, מתוך אמונה כי שלטון הרוב הוא איום על [[חירות האדם|חירות הפרט]]. הוא הדגיש: <blockquote>"... הדמוקרטיה היא, כביכול, בהכרח עריצות, משום שהיא קובעת כוח ביצועי שבו "כולם" מחליטים בעד או נגד מי שאינו מסכים איתם, כלומר "כולם", שאינם לגמרי "כולם" - מסכימים על צעד מסוים, והרי זהו סתירה של [[הרצון הכללי|רצון הכללי]] עם עצמו ועם עקרון החירות". </blockquote>בדומה לרוב ההוגים באותה עת, הוא הבחין בין שלוש צורות של [[ממשל]]: דמוקרטיה, [[אריסטוקרטיה]] ו[[מונרכיה]] (עם "ממשלה מעורבת", המשלבת אלמנטים דמוקרטיים, אריסטוקרטיים ומונרכיים) כצורה האידיאלית ביותר של ממשלה.
 
קאנט סבר שלמדינה אין סמכות לבצע [[פעולת תגמול]], מאחר והיא אינה אובייקטיבית. לתפיסתו רק סמכות שיפוטית-ריבונית על-מדינתית ואובייקטיבית יכולה להצדיק פעולת ענישה לוחמתית{{הערה|{{השילוח|רפאל בן לוי|להשיב את הצדק למלחמה|להשיב-את-הצדק-למלחמה|13, פברואר 2019}}}}.
 
===אסתטיקה===