ויקיפדיה

תחנת הכוח רדינג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
רדינג לא רידינג
שורה 7:
[[קובץ:Reading Power Plant at Night.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הכוח מוארת בלילה, מבט מעבר ל[[נחל הירקון|ירקון]]]]
[[קובץ:Reding 3 117.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארובת התחנה הסודית רדינג ג' ליד [[מוזיאון ארץ ישראל]]]]
[[קובץ:At Tel Kudadi - WLM 2015 by ovedc 17.jpg|ממוזער|שרידי תל כודאדי עליו שוכנת תחנת הכח רידינגרדינג]]
[[קובץ:ISR-2013-Tel Aviv-Reading Power Station 01.jpg|ממוזער|תחנת הכח רידינגרדינג בתל אביב]]
'''רדינג''' היא [[תחנת כוח]] ל[[ייצור חשמל]] הממוקמת ב[[שכונות עבר הירקון|צפון]] [[תל אביב]], בצמוד ל[[שפך הירקון]]. התחנה נקראת על שמו של ה[[לורד]] [[רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג]], שהיה יו"ר [[דירקטוריון]] [[חברת החשמל]] בשנות ה־20 וה־30.
 
שורה 14:
תחנת הכוח הראשונה של חברת החשמל הוקמה בשכונת [[רמת השרון (שכונה)|רמת השרון]] בתל אביב ב־[[1923]], והספקה היה 0.3 מגה-וואט. במהלך השנים הבאות נבנו תחנת [[נהריים]] ב[[עמק הירדן]], ותחנת חיפה (בהספק כולל של כ־47 מגה-וואט), ונפרס קו מתח גבוה שהוביל חשמל מתחנות אלו לתל אביב. בעקבות ההתפתחות המהירה של תל אביב בשנות ה־30, נוצר צורך להקמת תחנה נוספת באזור תל אביב, בשל הביקוש המתגבר והפסדי ההולכה בעת העברת הזרם מתחנות כוח מרוחקות. לכך הצטרף נימוק ביטחוני, פגיעה חוזרת ונשנית בקווי חשמל במהלך [[המרד הערבי הגדול]] שפגעו ברציפות ואמינות זרם החשמל, וחייבו בניית תחנת כוח בסמוך ככל האפשר לתל אביב. להקמת התחנה נבחר שטח שומם מצפון לירקון.
 
תחנת הכוח החלה להיבנות בסוף שנת [[1937]], והושלמה בספטמבר [[1938]]. הספק התחנה בזמן פתיחתה היה 24 [[מגה ואט]], כשליש מיכולת הייצור הכללית של חברת החשמל בשנה זו. הייצור בתחנה נעשה באמצעות [[מזוט]] כחומר דלק, שהפעיל יחידת ייצור קיטורית. בנוסף לייצור החשמל, בשטח התחנה פעלו גם סדנאות ייצור נשק בלתי לגאלי עבור [[ההגנה]] בניצוחו של המהנדס עובד התחנה, [[חיים סלבין]]. התחנה הייתה מטרת תקיפה במהלך מלחמת העולם השנייה ([[הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב|על ידי חיל האוויר האיטלקי]]), ובמהלך מלחמת העצמאות ([[חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות#התקפת צבאות ערב|על ידי חיל האוויר המצרי]]), אך לא נגרם לה נזק משמעותי במהלך תקיפות אלו. במהלך אוגוסט 1948 נחנכה בתחנה יחידה ייצור נוספת בעלת יכולת ייצור של 12 מגה-וואט, שמילאה את חסרונה של תחנת נהריים (18 מגה-וואט) שהושבתה לאחר כיבושה על ידי [[הלגיון הירדני]]. החל מתקופה זו ועד להקמת תחנת הכוח באשדוד ייצרה תחנת רידינגרדינג כמחצית מכמות החשמל הארצית. יחידות ייצור אלו כונו בדיעבד בשם 'רידינגרדינג א', ופעלו עד 1970. ב[[חוף תל אביב|חוף הים]], בסמוך לתחנה, הוקם [[מעגן]] לקליטת [[מכלית|מיכליות]] [[מזוט]], כתחליף להובלה יבשתית מ[[נמל תל אביב]]{{הערה|{{למרחב||נפט ומאזוט הובאו ארצה|1956/11/27|00402}}}}.
 
באמצע [[שנות החמישים]] הוקמה באתר תחנת רדינג ב', בעלת שתי יחידות בהספק כולל של כ-100 מגה ואט (פעלה עד [[2004]]). תחנת רדינג ג' הוקמה בשנת [[1956]] (ערב [[מבצע קדש]]) כתחנת גיבוי סודית לשעת חירום (בה צפו פגיעה אפשרית בתחנת רידינגרדינג) ב[[בונקר]] עמוק באתר סמוך ([[תל קסילה]]), ובה פעלו 2 יחידות ייצור בהספק כולל של 40 מגה-וואט. יחידות אלו פעלו עד שנת [[1983]]. תכנון אתר רידינגרדינג ג' נעשה על ידי [[AEG]] כאשר המימון היה מ[[כספי השילומים]] (הפרויקט כונה 'פרויקט 326'), והבנייה בפועל בוצעה על ידי [[סולל בונה]]. הטורבינות להפעלת התחנה נרכשו מחברת [[ג'נרל אלקטריק]], לאחר שסחר עם [[פולין]], שעבורה יועדו הטורבינות במקור, נאסר מתוקף [[אמברגו]] אמריקאי שאסר סחר עם מדינות [[הגוש המזרחי]].
 
בסוף [[שנות השישים]] נבנתה באתר תחנת רדינג ד'. רדינג ד' הכילה שתי יחידות ייצור, בהספק כללי של 428 מגה-וואט.{{הערה|{{דבר|דוד מושיוב|רידינג ד' במירוץ נגד הזמן|1969/12/10|00410}}}}. התחנה החלה לפעול בשנת [[1970]], ובה בעת נסגרה תחנת רדינג א'. תחנה זו היא בעלת [[ארובה]] גבוהה (כ-150 מטרים), הבולטת בקו הרקיע של תל אביב. לצורך הקמת הארובה נחקק בשנת [[1967]] חוק מיוחד שעקף את [[חוק התכנון והבנייה]] (זכה לכינוי "חוק רדינג ד'").
 
בשנת [[1993]] דרש [[המשרד לאיכות הסביבה]] שחברת החשמל תתקין בתחנה משקעים אלקטרוסטטיים להקטנת [[זיהום אוויר]]. אולם, בשנת 1995 הוחלט על מעבר ל[[גז טבעי]] ועל כן הדרישה למשקעים אלקטרוסטטיים נזנחה{{הערה|{{מממ|אורלי פישמן|ייצור חשמל בגז טבעי בתחנת הכוח "רדינג"|m01021|11 בינואר 2005}}}}. המעבר לגז אמור היה להתבצע על ידי יבוא גז מארצות ערב (כגון קטאר ועומאן) במסגרת תהליך השלום והסכמי אוסלו (באותן שנים עדיין לא התגלו מרבצי הגז הטבעי בים התיכון, לא אלו השייכים לישראל, וגם לא אלו השייכים למצרים - ממנה ייבאה ישראל גז בעבר). בשל עיכובים בביצוע המעבר, החליט המשרד לסגור את התחנה ל-3 חודשים בשנת [[2006]], בעקבות דרישת ארגוני איכות הסביבה ותושבי [[שיכון למד]] הסמוכה.{{הערה|ממחר: תחנת רידינג תפסיק [[לפעול]]}}
 
בשנת 2006 עברה תחנת רדינג ד' לשימוש ב[[גז טבעי]], כתחליף למזוט ששימש להפעלת תחנה זו מאז הקמתה. לצורך ביצוע ההסבה נבנה קו צינורות תת-ימי להובלת הגז מנקודת הקליטה באשדוד, לתחנת רידינגרדינג. מאוחר יותר, נערכה הסבה חוזרת להפעלת התחנה באמצעות מזוט בשימוש משני (בעת חוסר בגז טבעי).
 
כיום מייצרת תחנת רדינג כ-5% בלבד מתפוקת החשמל בישראל, אך היא פועלת במלוא כושר הייצור רק כשצריכת החשמל מתקרבת למלוא כושר ייצור החשמל הארצי{{מקור}}. עם זאת, לתחנה חשיבות בשל מיקומה ב[[גוש דן]], עובדה שהיא בעלת חשיבות בעת תקלות ברשת ההולכה הארצית.
שורה 30:
לאחרונה{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3721845,00.html המדינה תמחק 2.5 מיליארד שקל לחברת החשמל תמורת נכסים בת"א],26.09.17}} נקבע ב[[המועצה הארצית לתכנון ולבנייה|מועצה הארצית לתכנון ולבניה]] ששטח המתחם יצומצם ביותר ממחצית, ושחוף הים שבאתר יחזור לרשות הציבור. בשנת [[2011]] החליט משרד הפנים לפנות שטחים נרחבים שבמתחם התחנה, ולהמיר אותם לשטח ציבורי ירוק לטובת תושבי ומבקרי העיר. אולם, נראה שלאחרונה [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] מנסה להגדיל את כמות היצור ולקדם מהלך נגדי כדי להחזיק בשטחים אלה.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3689299,00.html חברת החשמל פועלת לדחיית פינוי רדינג],30.05.16,}}.
 
על פי טיוטת המלצות ועדת היגוי משנת 2014, תחנת רידינגרדינג ד' מיועדת ל[[גריטה]] עד סוף [[2021]]{{הערה|[http://mayafiles.tase.co.il/RPdf/886001-887000/P886885-00.pdf דוח כספי של חברת החשמל לשנת 2014], פרק ג', עמ' 18}}.
 
בתאריך 21 ביוני 2014, התהפכה סירה ליד תחנת הכוח בה אב ובתו בת ה-7 והם נסחפו למערכת קירור המים. במשך כשעה ניסו צוללנים לחלצם ולאחר שהופסקה השאיבה במקום הם נמשו ללא רוח חיים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תחנת_הכוח_רדינג"