מצוות יישוב ארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה של כמה נושאים תגית: גרשיים שגויים |
|||
שורה 11:
| ספרות הלכתית נוספת =
| תמונה = [[קובץ:Alon Gush Etzion.JPG|220px]]
| כיתוב = אלון במרכז [[גוש עציון]], מצוות ישוב הארץ מתקיימת בבניית בתים ובנטיעת אילנות במקומות שוממים<ref>https://www.toraland.org.il/מאמרים/במעגל-השנה/טו-בשבט/מפרי-הארץ-הטובה/הנטיעה-בארץ-ישראל-כנטיעות-גן-עדן</ref>
}}
ב[[יהדות]], '''מצוות יישוב ארץ ישראל''' היא [[מצווה]] ליישב את [[ארץ ישראל]]. ישנה מחלוקת [[ראשונים]] האם מדובר באחת מ[[תרי"ג מצוות]]; אולם מכל מקום ישיבת ארץ ישראל היא יסוד חשוב ביהדות, ו[[חז"ל]] שקלו אותה כנגד כל המצוות שבתורה{{הערה|"מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה" ([[תוספתא]], עבודה זרה, ה', ב') "וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות" - ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות ([[ספרי]], וכן [[ילקוט שמעוני]] דברים י"ב, רמז תתפה)}}.
שורה 28:
ובמחלוקת האם מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה הנוהגת היום, או שמא אינה, חולקים רבים מן ה[[ראשונים]]. ישנם מן הראשונים שהתייחסו לנושא זה וסבורים כי מצוות יישוב הארץ ליחיד נוהגת גם לאחר החורבן למרות שעם ישראל בגלות{{הערה|1=[[ריה"ל]], [[רמב"ן]], ה[[רמב"ם]] - משנה תורה, הלכות מלכים פרק ה', [[הרב"ס]] -ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, [[רשב"א]] לדעתו זו מצווה מועטת, [[רבי יעקב סקילי]] -תורת המנחה, דרוש סט, [[הר"ן]] -"אבל כל שלא נתן לה גט כיון דמיחייב לה בשאר כסות ועונה לא כל הימנו לעקור לאו זה בידיים משום ישובו של ארץ ישראל" (שו"ת הר"ן סימן לח)}}, ויש הסבורים שאין מצוות יישוב הארץ בזמן הגלות{{הערה|1=בעל המגילת אסתר, [[תוספות]] על מסכת כתובות דף קי עמוד ב ד"ה והוא אומר לעלות, ה[[מהר"ם מינץ]], האבני נזר, ה[[שלמה בן שמעון דוראן|רשב"ש]]}}. יש מהראשונים שיש ספק או מחלוקת מהי שיטתם{{הערה|1=כדוגמת [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]] וה[[ריטב"א]]}}.
===מדוע הרמב"ם לא מנה את המצווה===
כאמור, הרמב"ן השיג על הרמב"ם שלא כלל את המצווה במניין רמ"ח מצוות עשה. לדעת בעל [[מגילת אסתר (ספר)|מגילת אסתר]] הטעם שהרמב"ם לא מנה את המצווה הוא משום שאינה נוהגת בזמן הגלות. על הסברו של בעל מגילת אסתר הקשו קושיות רבות
== שני חלקים במצווה יישוב וישיבה ==
מצוות יישוב הארץ מורכבת משני חלקים: מצווה פרטית – על האדם, ומצווה כללית – על הציבור. א. ישיבת ארץ ישראל היא מצווה על היחיד לעלות ולשבת בארץ. מצווה זו מתקיימת על ידי האדם בעצמו ולא יועיל בה שליח.
ב. יישוב ארץ ישראל היא מצווה על הציבור לדאוג לארץ שתהיה מיושבת. מצווה זו נעשת על ידי קניית שדות, בניית בתים ונטיעת אילנות ופרדסים. חלק זה של המצוה מתקיים גם כשאדם לא נמצא באופן תמידי בארץ, כגון יהודי הדר בחוץ לארץ ומקים מפעל כלכלי בארץ.
במאמרי חז"ל המדברים על מצוות האדם לעלות לארץ לגור בה או שלא לצאת ממנה, הלשון היא: '''ישיבת ארץ ישראל'''{{הערה|כגון במעשה על ארבעת התנאים שרצו לצאת לחוץ לארץ וחזרו בהם. שם הלשון היא: "אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות (ספרי דברים יב, כט). וכן יעקב הירא מאחיו עשיו אומר: "שמא הוא בא אלי מכח כיבוד אב ואם וישיבת ארץ ישראל (בראשית רבה עו, ב). בגמרא בכתובות (קי ע"ב) נאמר על עבד שברח לארץ ישראל, שאומרים לאדוניו: "זבנא הכא וזיל [מכרהו בארץ ולך, ואינך יכול להכריחו לחזור לחו''ל], משום ישיבת ארץ ישראל"}} לעומת זאת, במאמרי חז"ל המתייחסים לחובת הציבור לקנות קרקעות בארץ, לבנות בתים ולטעת אילנות ופרדסים שם הלשון הוא '''ישוב ארץ ישראל''' {{הערה|כגון בגמ' בבבא מציעא (ק ע"ב): "שטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חברו... אמר הלה: זיתי אני נוטל אין שומעיו לו. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן: משום יישוב ארץ ישראל". הגמ' בגיטין (ח ע"ב) העוסקת בקניית שדה מנכרי בשבת, אומרת משום "ישוב ארץ ישראל", שכן המצווה לקנות דירה מגוי בשבת היא למרות שכבר יש לו דירה, לדאוג לארץ שלא תהיה ביד עכו''ם. (וכן ברש"י מנחות מד. ד"ה משום ישוב ארץ ישראל)}}. יש לציין שרק בגמ' ישנו חילוק בלשון בין יישוב לישיבה, אבל הראשונים והאחרונים לא חלקו בזה{{הערה|נטיעות הארץ, מכון התורה והארץ, הרב יעקב זיסברג, עמ' 143}}.
==עידוד הישיבה בארץ==
;מחלוקת בין בני זוג
שורה 40 ⟵ 44:
;קניית בית מגוי בשבת
על פי ה[[הלכה]] אין [[אמירה לגוי|לומר לגוי]] לעשות מלאכה האסורה על יהודי בשבת. אולם לצורך קניית בית מגוי בארץ ישראל התירו חכמים לומר לגוי לכתוב ולחתום חוזה לקניית הבית בשבת מידי גוי{{הערה|1="שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת...משום ישוב א"י לא גזור רבנן". בבלי, גיטין, דף ח, ב'. }}.שכן
;איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל
על פי ה[[משנה]]{{הערה|1=מסכת בבא קמא ז' ז', ובגמרא שם: "אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, ...תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו"}}. אסור לגדל בהמה דקה ([[צאן]]) בארץ ישראל, אלא אם מגדלה ביערות או במדברות. המפרשים נתנו טעמים שונים הקשורים למצוות יישוב ארץ ישראל. [[רש"י]] סבר שהטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות מכלות את השדות והעצים{{הערה|1=רש"י בבא קמא דף עט/ב}}, והרמב"ם סבר שטעם לכך הוא מפני שבהמות דקות אוכלות את הזרעים{{הערה|1=פירוש המשניות, בבא קמא}}, ובכך מכלות את הצומח.
בזמן הגלות נפסק בשו"ע{{הערה|חושן משפט, תט, א}}
;במקום פיקוח נפש
בכמה פסוקים עם ישראל מצווה ל[[כיבוש|כבוש]] ולהלחם כדי לכבוש את ארץ ישראל. מכך שב[[מלחמה]] יש הרוגים ובכיבוש הארץ מסכנים את חיי הלוחמים למדו שמעלת מצוות ירושת ארץ ישראל עדיפה על שמירת חיי האדם וכך לדבריהם מצוות יישוב ארץ ישראל היא אף כאשר יש בדבר סכנת נפשות. אם כי זה לא חד משמעי, ומכל מקום מדובר במלחמת מצווה ולא במלחמת רשות.
== המצווה לבנות בית ==
{{ערך מורחב|בית בארץ ישראל}}
מצוות יישוב ארץ ישראל, כוללת גם כל ישיבה, אמנם היא מתקיימת בעיקר בישיבה עם קנין ובעלות, משום ד"ישיבה" משמע מלשון תושב - ישיבה בממשלה ובעלות, ההיפך מגרות תחת שלטון זרים{{הערה|כמו שאחז"ל עה"פ (בראשית כג,ד): "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם", אם תרצו הריני גר, ואם לאו אהיה תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקדוש ברוך הוא (בראשית יב,ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת. (מובא ברש"י)}}. לכן הקונה בית בארץ ישראל – מקיים מצות "ישיבת" ארץ ישראל, ומצווה עליו לעשות סעודת [[חנוכת הבית]], כאשר הוא נכנס לבית לכבודה של סיום המצווה{{הערה|שו"ת ישועות מלכו (יורה דעה סימן סו) שו"ת המרחשת (ח"א סי' כב אות ז)}}.
==איסור יציאה מארץ ישראל==
{{ערך מורחב|יציאה מארץ ישראל (הלכה)}}
שורה 56 ⟵ 62:
==גבולות הארץ למצווה זו==
גבולות [[ארץ ישראל]]
== אהבת הארץ ==
{{ערך מורחב|אהבת ארץ ישראל}}
במצוות ישיבת ארץ ישראל אין
== מעלת המצווה ==
כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה{{הערה|גמרא כתובות קי, ב}}.
שורה 74 ⟵ 80:
אמרו בספרי (האזינו לב, מג): "כל הדר בארץ ישראל... הרי הוא בן העוה"ב".
ברות זוטא (פ"ד סי' ה): "כל הקונה ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עוה"ב".
ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה{{הערה|תוספתא ע"ז פ"ד ה' ג'}}.▼
▲ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה{{הערה|תוספתא ע"ז פ"ד ה' ג'}}.
עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה', ובחו"ל אינם אלא ציונים{{הערה|רמב"ן דברים יא}}.
==ראו גם==
שורה 84 ⟵ 92:
* [[שלוש השבועות]]
* [[ארץ ישראל השלמה]]
* [[שד"ר]]
*מצוות [[אהבת ארץ ישראל]]
שורה 90 ⟵ 99:
* [[יוסף טובי]], "מצוות יישוב ארץ ישראל בכתבי ההגות והפרשנות של חכמי צפון אפריקה", בספר: [[אביעזר רביצקי]] (עורך), ''' ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים''', [[יד בן צבי]], 2004.
* [[זאב הרוי]], "הרב ריינס על מצוות יישוב ארץ ישראל", בספר: [[אביעזר רביצקי]] (עורך), ''' ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים''', [[יד בן צבי]], 2004.
*הרב שמערדה, [https://drive.google.com/open?id=1E5y1s_ZXA3xHsy8-4-z0kcnSz6GxafZ2 ספר מצוות הארץ כהלכתן], כל בו להלכות ישוב ארץ ישראל.
==קישורים חיצוניים==
שורה 96 ⟵ 106:
*הרב [[חיים נבון]], [http://www.daat.co.il/daat/israel/maamarim/mitsvat-2.htm מצוות יישוב ארץ ישראל], אתר דעת
*ירמיהו מלחי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sde_chem/malhi-4.htm מצוות ישוב ארץ ישראל בראיה היסטורית], אתר דעת
*הרב [[אליעזר מלמד]], [http://ph.yhb.org.il/category/
*הרב [[אליעזר מלמד]], [http://revivim.yhb.org.il/2004/08/05/
* [http://www.kahane.org.il/meir/ohr/orframe.html מצוות יישוב ארץ ישראל] פרק יט מספר '''אור הרעיון''', הרב [[מאיר כהנא]]
*ספרי ארץ ישראל, באתר [https://drive.google.com/open?id=12NGJoCW0b0RQt-hKC9Th1tl15pY63YHP ארץ ישראל]
|