קשמיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכנתי התפתחות אקטואלית במעמד החבל בחלק שבשליטת הודו, וכן הוספתי פרטים על מעמדו בחוקת הודו
שורה 13:
 
===הסכסוך בקשמיר לאחר חלוקת הודו===
בזמן מתן העצמאות מהבריטים ו[[חלוקת הודו]] בשנת [[1947]], היוו המוסלמים 77% מתושבי חבל הארץ. למרות הרוב המוסלמי, ניתן שטחה של קשמיר להודו על ידי המהראג'ה שלה, הארי סינג. בעקבות זאת החלו כוחות לא-רשמיים בתמיכת פקיסטן לפלוש לקשמיר. ה[[או"ם]] הצליח להשיג הפסקת אש כשחבל הארץ מחולק [[דה-פקטו]] בין הודו (כשני שלישים, כולל עמק קשמיר העשיר והפורה יותר, כחלק ממדינת [[ג'אמו וקשמיר]]) לפקיסטן (כשליש משטח קשמיר- בשם [[גילגיט-בלטיסטן]] ו[[אזאד קשמיר]]). חלקה של הודו מהווה חלק ממדינת [[ג'אמו וקשמיר]], שהיא המדינה החמישית בגודלה בהודו, ומשתרעת על פני 222,236 קמ"ר.
 
בשנת [[1962]] השתלטה סין על החלק הצפון-מזרחי של החבל, וקראה לו בשם "[[אקסאי צ'ין]]". ההודים והפקיסטנים נלחמו על קשמיר שוב ב-[[1965]] וב-[[1971]], אך כל נסיונותיה של פקיסטן לכבוש שטחים מהחלק ההודי של קשמיר עלו בתוהו. אף על פי שפקיסטן הובסה במרבית הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע סופית והמצב גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן.
 
בשנת [[1987]] פתחו פעילים אסלאמיים במערכה לשחרור קשמיר מידי הודו, אך נכשלו בכך. בעקבות הכישלון הוכפפו חבלי קשמיר וג'אמו לשלטון ההודי באופן ישיר. אולם חרף זאת נשמר בחוקה ההודית (בסעיף 370) מעמד אוטונומי ייחודי למדינת [[ג'אמו וקשמיר]], אשר אפשר חקיקה פנימית עצמאית, ומנע מתושבי מדינות אחרות בהודו לרכוש קרקעות או לשאת במשרות ממשלתיות במדינה זו. בעקבות זאת פרץ בחבל גל אלימות מחודש החל מראשית שנות ה-90.
בין מאי ויוני [[1999]] אירעה בחבל [[מלחמת קרגיל]], לאחר שחיילים ופעילים פקיסטנים חמושים עברו את קו הפסקת האש בין המדינות. בקרבות נהרגו מאות חיילים פקיסטנים והודים ובסיומם נסוגו הפקיסטנים בלחץ [[ארצות הברית|אמריקני]] לגבול הבינלאומי, והצדדים חתמו על [[הפסקת אש]]. עם זאת מעשי הטרור בחבל קשמיר לא פסקו.
 
שורה 24:
הודו רכשה יכולת [[נשק גרעיני|גרעינית]], ואחריה הלכה בדרך זו גם פקיסטן, דבר שהחמיר את המתיחות בין המדינות והביא לחשש בעולם שהסכסוך בין שתי המדינות יגלוש ל[[מלחמה גרעינית]] שתשפיע על העולם כולו.
 
בשנת [[2004]] החלו הודו ופקיסטן בשיחות שלום על עתידו של החבל. ב-[[2006]] הצהיר [[נשיא פקיסטן]], [[פרבז מושארף]], כי מדינתו מוכנה לוותר על תביעותיה הטריטוריאליות בחבל אם תקבל הודו את תוכנית השלום שלו, הכוללת הסגת כוחות וממשל עצמי בקשמיר.{{הערה|{{הארץ||הצעה פקיסטנית להודוhttps: מוכנים לוותר על קשמיר|1//www.1558994|6 בדצמבר 2006}}ynet.co.il/articles/0,7340,L-3336794,00.html}}
 
בשנת [[2019]] הצהיר שר הפנים ההודי ב[[הפרלמנט ההודי|פרלמנט]] אמיט שאה כי [[פוליטיקה של הודו|הממשלה הפדרלית ההודית]] תבטל את חלקים מסעיף 370 [[חוקה|בחוקה]] המעניקים מעמד [[אוטונומיה|אוטונומי]] מיוחד לחבל זה, ולמעשה להכפיף את החבל לחלוטין לממשל הפדרלי המרכזי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/world/Article-711490|כותרת=ביטלה את האוטונומיה: הודו שמה את מנהיגי חבל קשמיר במעצר בית|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2019-08-06}}</ref>
 
==דמוגרפיה==