המגזר השלישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikiLester (שיחה | תרומות) ←מאפייני המגזר השלישי: הרחבה |
WikiLester (שיחה | תרומות) ←התפתחות היסטורית: עיצוב |
||
שורה 32:
לאחר שהשלטון הדמוקרטי התחזק באירופה, החלו לקום התאגדויות מודרניות. ההתאגדות נתפסה בתחילה כקשורה לאזרחות ולפעילות סוציו-פוליטית. ב[[ממלכה המאוחדת]], במאה התשע-עשרה, היה מושג ארגוני הצדקה קשור לדיון על האזרחות; צדקה הייתה עקרון חברתי ומרכיב חיוני בחברה דמוקרטית. מטרת הממשלה באנגליה הוויקטוריאנית היה לספק מסגרת של כללים והנחיות שיאפשרו לחברה לנהל את עצמה במידה רבה ככל האפשר. כתוצאה מכך, התאגדויות ופעילויות צדקה לא מומנו על ידי הממשלה אלא נוהלו ברמה גבוהה של אוטונומיה; במקביל נוצרו קשרי שיתוף פעולה עם הרשויות האחראיות<ref>{{צ-ספר|שם=The third sector in Europe|קישור=http://www.untag-smd.ac.id/files/Perpustakaan_Digital_2/NON%20PROFIT%20ORGANIZATION%20The%20Third%20Sector%20in%20Europe.pdf#page=24|מו"ל=Edward Elgar|שנת הוצאה=2004|מקום הוצאה=Cheltenham, UK|oclc=55629990|מחבר=|עריכה=Adalbert Evers Jean-Louis Laville|פרק=Defining the third sector in Europe}}</ref>.
עד שנות השביעים של המאה חוקרים זיהו תלות הדדית בין ארגוני המגזר השלישי לבין הממשלה, הקיצוץ בתקציב הממשל הפדרלי החל מתקופתו של רייגן<ref name=":1" /> ובישראל הפרטת שירותי הרווחה יצירה יחסים חדשים בין המגזרים<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=אסתר זיכלינסקי|שם=השפעת תהליכי ההפרטה החלקית והמסחור על תכונות ארגוני המגזר השלישי בישראל|כתב עת=ביטחון סוציאלי|עמ=111-79|שנת הוצאה=2010|כרך=82|קישור=https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitachon82/Documents/13-ester.pdf}}</ref>.
אנהייר וסלמון, טוענים כי למגזר הראשון יש השפעה מכרעת על המגזר השלישי מקומו ופעולתו ומשקלו של המגזר השלישי במדינה מבחינה כלכלית. הם מזהים ארבעה סוגי התערבויות מרכזיים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ורדה שיפר, יצחק ברקוביץ, שחר בר–יהודה, גרניט אלמוג–ברקת|שם=מעורבותם של ארגוני המגזר השלישי במערכת החינוך: ניר מדיניות|כתב עת=|שנת הוצאה=2010|קישור=https://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/73-sFileRedir.pdf}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=The nonprofit sector : a research handbook|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/191736752|מו"ל=Yale University Press|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=New Haven|oclc=191736752|מהדורה=2nd ed|מחבר=|פרק=The nonprofit sector in comparative perspective|ISBN=978-0300109030|עריכה=Richard Steinberg, Walter W. Powell}}</ref>:
המודל הסוציאל-דמוקרטי - הרווח במדינות רווחה כדוגמת שוודיה. המגזר השלישי קטן יחסית מאחר שהמדינה מספקת שירותים חברתיים בצורה נרחבת. ארגוני המגזר השלישי מתמקדים בעיקר בפעילות סינגור ושינוי מדיניות. גם קרנות פילנתרופיות פחות פעילות ומשלימות את המימון הממשלתי או תומכות בפעילות אחרת.▼
▲* המודל הסוציאל-דמוקרטי
* המודל התאגידי תואם למדינות כגון צרפת וגרמניה. שם יש פעילות משותפת ומתואמת בין ארגוני המגזר השלישי ולמדינה על בסיס מטרות משותפות. לצד ארגונים המספקים שירותים קיימים ארגוני סנגור ושינוי מדיניות. קרנות פרטיות משמשות גם הן ספקיות שירותים ופחות ממנות פעילות.
* המודל הסטטי מיוצג ביפן ובמדינות [[מרכז אירופה]] ומזרחה. על אף שממשל מעורב בצורה מוגבלת באספקת שירותים חברתיים, גודל המגזר השלישי בהן מצומצם. הדבר קשור לשלטון הקומניסיטי במדינות מזרח אירופה ולשלטון המלוכני ביפן.▼
▲המודל הסטטי מיוצג ביפן ובמדינות [[מרכז אירופה]] ומזרחה. על אף שממשל מעורב בצורה מוגבלת באספקת שירותים חברתיים, גודל המגזר השלישי בהן מצומצם. הדבר קשור לשלטון הקומניסיטי במדינות מזרח אירופה ולשלטון המלוכני ביפן.
==בעולם==
| |||